מוש"א

לימודי מוסמך במשפטים (LL.M) ללא תזה כעמיתי מוש"א: משפט ושפות אחרות לחברה צודקת בישראל

בשיתוף הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא ומכון ון-ליר

 

מה מאפיין את עמיתי ועמיתות מוש"א?
  • עמיתות ועמיתי מוש"א מגיעים מכל קצוות החברה הישראלית. הם בעלי:
  • תואר ראשון במשפטים בממוצע ציונים שאינו נופל מ 85;
  • מחויבות עמוקה ומוכחת לפעולה לשגשוג החברה בישראל לגווניה השונים בכלים משפטיים;
  • נכונות לפעול בכלים משפטיים ובכלים מתאימים אחרים ליצירת תנאי אפשרות לעתיד משותף בחברה הישראלית, חברה המאופיינת בגיוון עמוק;
  • יכולת ורצון לקרוא באופן עמוק וביקורתי טקסטים מורכבים בעברית ובאנגלית, ולקיים לגביהם דיון רציני, מכבד ומכיל בחברותא, בקהילה לומדת.
  • פוטנציאל להוות סוכני שינוי בקבוצת ההשתייכות של כ"א מהן.ם.

עמיתי ועמיתות מוש"א נהנים ממלגת שכ"ל מלאה

מה הוא הליך המיון לקבלה ללימודים כעמית/ת "מוש"א"?
  • עמידה במאפיינים לעיל
  • ראיון אישי

 

מה הוא החזון של מוש"א?

"מוש"א – משפט ושפות אחרות" מבקשת ליצור, במסגרת תוכנית ללימודי מוסמך (ללא תיזה) במשפטים, תנאי אפשרות לבניית שפה משותפת – ערכית ומוסדית – חדשה לחברה הישראלית. תנאי אפשרות אלה כוללים:

(א) לימוד עומק של ההיבטים המהותיים והמוסדיים (תוך התמקדות במערכת השלטון והמשפט) של משבר הליברליזם, על בסיס לימוד זה, יצירה של מילון מושגי חדש של ערכי היסוד ושל המוסדות האמורים להבטיח את קבלתם והטמעתם.

(ב) יצירת קהילה לומדת שחבריה וחברותיה משקפים ככל האפשר את ריבוי פניה של החברה הישראלית, והם בעלי יכולות לימוד עומק וחשיבה יצירתית, הכרה בנחיצות של חיים משותפים ורצון להשתתף בבנייתם, ופוטנציאל להוות סוכני שינוי בקבוצת ההשתייכות של כ"א מהן/ם. קהילה לומדת אינה מורכבת רק מיחידים/ות הלומדים באופן עצמאי מהמרצה; הם והמרצים לומדים בצוותא ואלה מאלה. על מנת שלימוד זה יהיה אפשרי בכלל, ושעה שמדובר בסוגיות רגישות במיוחד מזווית הראייה של כ"א מהמשתתפים/ות, עמיתי ועמיתות "מוש"א" יהנו ממרחבי לימוד – פיזיים וסימבוליים – שהם גם מכניסי אורחים, גם בטוחים וגם מתנהלים ע"פ כללי שיח מוסכמים. באופן זה הקהילה הלומדת היא גם קהילה פרפורמטיבית: היא מייצרת במרחב הלימוד את המציאות אותה היא מבקשת לייצר בעולם.

מה הרציונל בבסיס מוש"א?

חזון הדמוקרטיה הליברלית נתון כיום במשבר בישראל ובמקומות רבים אחרים. עליית הלאומנות והפופוליזם, העמקת הפערים הכלכליים והקיטוב החברתי, מערערים על ערכי הליברליזם ועל מוסדות ליברליים – על מערכת המשפט, התקשורת, התרבות והאקדמיה.

ישנם גורמים רבים למשבר הנוכחי. גורם מרכזי שבהם הוא שהליברליזם מזוהה כיום עם קבוצה סוציו-דמוגרפית מובחנת, בישראל — עם אליטה חילונית ואשכנזית ברובה, הנתפסת כמנוכרת משכבות אחרות של האוכלוסיה. הליברליזם נתפס כעמדה סקטוריאלית, ומגיניו כמי שמקדמים אינטרסים פרטיקולריסטים, המתאימים להשקפת עולמם ולאורחות חייהם. לכאורה, יש אירוניה בכך שהליבלריזם, המציע חזון אוניברסלי של שויון וחירות, נתפס כפרטיקולריסטי. למעשה, יש בכך היגיון מסויים. בחברה בעלת גיוון תרבותי וערכי עמוק, הערכים הליברלים, ובכלל אוניברסליזם, שויון, חירות היחיד ממסורת ומסמכות, ועקרון שלטון החוק עצמו מתקשים לשמש נקודת מוצא מוסכמת לחיים משותפים.

מול משבר זה עומדות בפני מי שחרד לגבי האפשרות של חיים משותפים שתי אפשרויות. הראשונה, היא להמשיך במאבק למען הליברליזם וערכיו מתוך אמונה בצדקת הדרך, ואולי גם תוך דחיית הצורך בבחינה עצמית ובשינוי. השניה, היא לראות בקושי שהמשבר הביא לפתחנו הזדמנות לבחון מחדש הנחות יסוד ולהציע כיוונים חדשים של חיים משותפים.

מוש"א מחוייבת לדרך השניה. במסגרת זו יש, למשל, לבחון מחדש את האופן שבו הליברליזם מיצב את עצמו מול מתנגדיו – דמוקרטיה נגד יהדות; חילון נגד דת; אינדיבידואל נגד קיום קולקטיבי; גלובליזציה נגד פרובינציאליות ולאומנות; קוסמופוליטיות נגד לאומיות וחירות נגד מסורת. על יסוד דיון זה יש לעמול על יצירת שפה משפטית ופוליטית חדשה ולטפח דור צעיר של משפטנים, שיוכלו למסגר מחדש את ההבדלים החברתיים העמוקים באופן בונה, במקום לשכפל מתחים קיימים באופן הרסני. יש להתנער מהניגוד המדומה בין אליטה ליברלית לדמוס רפובליקני, ובמקומו של פופוליזם מדיר יש לפתח חזון של דמוקרטיה מכילה. תחת הצגת מתח לא פתיר בין דת וחילון יש לבחון את תנאי האפשרות ליצירת מרחבי חיים משותפים, אך שאינם דורשים קבלה מוחלטת של האחר ומחיקת הבדלים;  אינם דוחים זהויות לאומיות בשם קיום קוסמופוליטי, אלא מעניקים לגיטימציה לזהויות קולקטיביות ולאומיות לא מדירות, ולקיום אינדיבידואלי שאינו סותר בהכרח מסורת וסמכות.

באופן כללי יותר, ראוי לחשוב מחדש על ערכי יסוד המאפשרים חיים משותפים. אין הכוונה לנטוש את ערכי הליברליזם, אך יש להבין שבחברה בעלת גיוון עמוק הם אינם יכולים להוות נקודת מוצא משותפת לכל.

השפה המשפטית הנלמדת כיום בפקולטאות למשפטים מזהה את המשפט כעניין שבשיגרה עם ההיגיון הליברלי, ונותנת בכורה לגישה ליברלית דווקנית המבכרת את ערכי האינדיבידואליזם, שלטון החוק, וחירות. נקודת המוצא של מוש"א היא שהמשפט קשור בטבורו לשפות ולעולמות תוכן נוספים – חברתיים, אידיאולוגיים, כלכליים, ורגשיים. חינוך משפטי בעת הזו ובמקום הזה מבקש לחשוב על המשפט בתוך הקשרים רחבים אלה. "מוש"א – משפט ושפות אחרות", רואה במשבר הליברליזם הזדמנות לחשיבה מחדש על נקודות המוצא, ומציגה מסגרת ייחודית לבניית שפה (על אוצר המלים, התחביר והדקדוק הפנימי שלה) משותפת חדשה.

שיתוף פעולה, היקף הלימודים והתכנים

מוש"א היא פרי של שיתוף פעולה בין הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא בבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל לבין מכון ון ליר בירושלים.

היקף תוכנית לימודים לתואר שני במשפטים עומד על 36 נ"ז (ש"ס). התואר ניתן ע"י בית הספר למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למנהל.

הלימודים יתקיימו יומיים בשבוע (ימי ג' אחה"צ וימי ו' בבוקר. סמסטר קיץ יתקיים בחו"ל במהלך שבועיים מרוכזים).

מבחינת תכנים, שני נדבכיה של מוש"א מחייבים, כאמור בחזונה, (א) לימוד עומק של ההיבטים המהותיים והמוסדיים (תוך התמקדות במערכת השלטון והמשפט) של משבר הליברליזם. לימוד זה יהווה תשתית לנדבך (ב) יצירה של מילון מושגי חדש של ערכי היסוד והמוסדות האמורים להבטיח את קבלתם והטמעתם, ושל הנרטיב שמאפשר להאמין ביכולת לחיות יחדיו. לשון אחר, התוכנית תבקש להעמיד לדיון את השאלות "איפה אנחנו?", "מה אנחנו יודעים?", "איך נחיה?" (מה אנחנו רוצים ויכולים לעשות) ו"במה אנחנו מאמינים"? (נרטיבים).

תכנית הלימודים כוללת (כפוף לשינויים):

  • סמינר ליבה שנתי– דור דור ודורשיו: על משבר הדמוקרטיה הליברלית ועקרון שלטון החוק

סמינר מורכב מ 5 מודולות: (א) ליברליזם – תיאוריה פוליטית ומשפטית; (ב) ביקורת הליברליזם; (ג) פופוליזם ומשבר הליברליזם – בעולם ובישראל; (ד)  אתגרי הליברליזם הישראלי; (ה)  על שלטון חוק ודמוקרטיה לאור ביקורת הליברליזם

 

  • קולוקוויום מחקרי – המשפט בצמתי מחלוקות ערכיות

הקולקוויום ויהיה בנוי משני נדבכים: בנדבך הראשון, ייחשפו הסטודנטים/ות לשלל סוגיות בהן המערכות המשפטיות נדרשות להכריע בסוגיות המצויות במחלוקת ערכית, יילמדו כיצד הוכרעה הסוגיה ויעמידו את ההכרעה לביקורת. נדבך זה יילמד ע"י אנשי ונשות אקדמיה לפי תחומי התמחותם. בנדבך השני, שיילמד במתכונת PBL (Problem based learning) תבחרנה 2 סוגיות הנמצאות במחלוקת כזו, ולגביהן הסטודנטים/ות יציעו פתרון ראוי בעיניהם ומוסכם עליהן. הפתרון יצטרך לכלול "כללי משחק"/ תנאי איפשור שעליהם תהיה בנויה ההכרעה. נדבך זה יונחה בהשתתפות עו"ד מן הפרקטיקה המשפטית, שזהותןם תיקבע בהתאם לסוגיות שתיבחרנה.

 

  • קורסים: (א) משפט ותרבות; (ב) חילוניות ודת; (ג) מרחב ומשפט; (ד) עובדות ונרטיבים: אמת, בדיה ומשפט; (ה) "ספרות מופת" (מה הן אמות המידה ל"קאנון" וכיצד הן נקבעות).
  • סמינר קיץ מרוכז בחו"ל (באנגלית)