לקריאה נוספת

חברי המחזור הראשון

אמילי שפר
אמילי שפר עומר-מן

אמילי שפר עומר-מן היא עורכת דין מוסמכת בארה"ב ובישראל, המתמחה בתחום זכויות האדם.

קרא עוד >
אמילי שפר עומר-מן
תקציר פרטים אישיים
אמילי שפר עומר-מן היא עורכת דין מוסמכת בארה"ב ובישראל, המתמחה בתחום זכויות האדם. בעשר השנים האחרונות היא עובדת במשרדו של עו"ד מיכאל ספרד, כאשר השנה היא משמשת כמנהלת המשרד בהעדרו. תחומי ההתמחות שלה כוללים: תחולת דיני זכויות אדם ודיני הלחימה בשטחים הכבושים בכלל, ובפרט בנוגע לפעולות צה"ל בגדה המערבית ובעזה, מנגנוני אכיפת החוק על כוחות הביטחון, מתן סיוע הומניטארי בשטחים כבושים, ומפעל ההתנחלויות. בתפקידה אמילי משמשת, בין היתר, כחברה בצוות המשפטי של ארגון "יש דין" ותנועת "שלום עכשיו", כיועצת משפטית לארגונים "שוברים שתיקה" ו"מי מרוויח", וכן מייצגת ומייעצת לפלסטינים ולפעילים ישראליים וזרים פרטיים בנושאי זכויותיהם. אמילי בעלת תואר ראשון במדעי המדינה (B.A.) ממכללת גאוצ'ר (Goucher College) שבבולטימור, מרילנד, ותואר במשפטים (J.D.) מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי (Boalt Hall School of Law).
נושא מחקר
במהלך קרוב לחמישים שנות הכיבוש הישראלי, צה"ל נוהג לערוך אימונים צבאיים בכפרים פלסטינים מאוכלסים, ולעיתים אף בתוך בתים פרטיים, על פי רוב מבלי להודיע לתושבים כי מדובר בתרגיל ולא במבצע. על אף פניותיהם החוזרות והנשנות של ארגוני זכויות אדם בבקשה להפסיק את הפרקטיקה הזו לאור הסכנה לחיים ורכוש והפגיעה האינהרנטית בכבוד האדם הכרוכות באימונים אלו, התופעה ממשיכה תוך הכרזתו של צה"ל כי המשפט הבינלאומי אינו אוסר עליה. כיום, אכן קיימת לקונה במשפט הבינלאומי בכל הנוגע לפרקטיקה של עריכת אימונים צבאיים באזורים מאוכלסים בשטח הכבוש. לפיכך, מאמרה של אמילי יעסוק בשאלת החוקיות של עריכת אימונים צבאיים באזורים מאוכלסים של שטחים כבושים לפי דיני הכיבוש הבינלאומיים. מחקרה, אשר יתבסס על הניסיון של הפלסטינים בגדה המערבית, יעסוק בתופעה זו במצבי כיבוש במקומות שונים בעולם ולפי ניתוח רחב של המשפטי הבינלאומי.
אילן גפני
אילן גפני

עו״ד אילן גפני הוא בוגר תואר ראשון במשפטים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ובוגר תואר שני (בהצטיינות) בתכנית לזכויות אדם בינלאומיות מאוניברסיטת נורת׳ווסטרן, שיקגו.

קרא עוד >
אילן גפני

תקציר פרטים אישיים

עו״ד אילן גפני הוא בוגר תואר ראשון במשפטים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ובוגר תואר שני (בהצטיינות) בתכנית לזכויות אדם בינלאומיות מאוניברסיטת נורת׳ווסטרן, שיקגו. במהלך לימודיו שימש עו״ד גפני כעוזר מחקר והוראה במספר קורסים, וכיום הוא מתרגל את הקורס במשפט חוקתי לדוברי אנגלית במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן.

אשר למסלולו המקצועי, עו״ד גפני עשה טרום התמחות במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ולאחר מכן התמחה אצל כבוד השופט (כתארו אז) אליקים רובינשטיין בבית המשפט העליון; בהמשך, עבד כעורך דין פרטי במשרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון ושות׳.

כיום, משמש עו״ד גפני כעוזר משפטי למשנה לנשיאת בית העליון, השופט אליקים רובינשטיין.

נושא מחקר

במסגרת קבוצת הכתיבה, מבקש עו״ד גפני להתמקד בסוגיית הגבלת החירות על דרך של מעצר או עיכוב שווא, והסעד הנזיקי ההולם.

 תמונה של יעל רימר-כהן
יעל רימר-כהן

עו"ד יעל רימר-כהן למדה משפטים וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות.

קרא עוד >
יעל רימר-כהן
תקציר פרטים אישיים
עו"ד יעל רימר-כהן למדה משפטים וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, וסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות. יעל התמקדה בלימודיה במשפט בינלאומי ציבורי, ובזכויות אדם. לאחר התמחות בלשכת נשיאת בית המשפט
העליון, עבדה יעל בועדת טירקל לחקר המשט הימי לעזה, שבחנה את חובותיה של ישראל לחקור תלונות על פשעי מלחמה, ולאחר מכן עברה לעבוד בעמותת "ידיד – מרכזי זכויות בקהילה", העוסקת בזכויות חברתיות כלכליות של החיים בעוני. במקביל המשיכה יעל בעבודות בתחום המשפט החוקתי והבינלאומי-הציבורי, באקדמיה. כיום היא אחראית תחום ביטוח לאומי בעמותה, ומקדמת שינוי מדיניות בתחום זה לצד עריכת דין קהילתית וייצוג אנשים החיים בעוני במגוון תחומים המרכיבים (או מאתגרים) את הזכות לקיום בכבוד. לצד (או לפני) כל אלה, יעל היא אשתו של אופיר ואמא לשתי בנות מקסימות – נטע והדס.
נושא מחקר
הזכות לקיום בכבוד הוכרה בפסיקה כזכות יסוד, אך היקפה ומרכיביה אינם ברורים. במסגרת הניסיון להעניק תוכן ולהשתמש בזכות זו באופן יישומי, אבקש לבדוק האם יש מקום לחזקות הכנסה, בחוק הביטוח הלאומי ובחוק הבטחת הכנסה. חזקות אלה הינן כלים משפטיים, המבקשים "לחסוך" את זמנו היקר של המוסד המעניק הטבה לאזרח, ולקבוע על בסיס הנחות תיאורטיות, סטטיסטיות או אידיאולוגיות את מצבו הכלכלי של האזרח, ללא בחינה פרטנית של מצבו בפועל. בחוק הבטחת הכנסה קיימות מספר חזקות מסוג זה, חלקן חזקות חלוטות וחלקן ניתנות להפרכה במקרים מסויימים, המובילות לכך שמאזרחים החיים בעוני נשללות קצבאות שנועדו להוות רשת ביטחון מינימלית לקיום בכבוד. לאחר סקירת ספרות בנושא הכלי המשפטי של חזקה וכן הזכות לקיום בכבוד במשפט הישראלי, אבקש לבחון את השימוש שנעשה בחזקות ולהציע ככל הניתן כלים משפטיים או מוסדיים חליפיים.
לירון דוד
לירון דוד

לירון דוד, בוגרת התכנית המשולבת למשפטים (LL.B) ולעבודה סוציאלית (B.S.W) באוניברסיטה העברית בירושלים (2010).

קרא עוד >
לירון דוד

תקציר פרטים אישיים

לירון דוד, בוגרת התכנית המשולבת למשפטים (LL.B) ולעבודה סוציאלית (B.S.W) באוניברסיטה העברית בירושלים (2010) והיום עובדת כעורכת דין באנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש, עמותה בפריסה ארצית הפועלת לקידום תחום בריאות הנפש ולמען אנשים עם מוגבלות נפשית ובני משפחותיהם.

לירון התמחתה לעריכת דין בבית המשפט העליון, ולאחר הסמכתה כעורכת דין עבדה כמשפטנית במחלקת ייעוץ והחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים.

במהלך לימודיה שימשה לירון כעזרת הוראה ומחקר, לקחה חלק בקליניקת הסיוע לנשים נפגעות אלימות בפקולטה למשפטים, התנדבה בדירת מחסה לנערות בסיכון של עמותת "עלם" בירושלים והוכשרה כעובדת סוציאלית בהוסטל לשיקום האסיר בירושלים ובעמותת "רעות" הפועלת בתחום השיקום של אנשים עם מוגבלות נפשית. בנוסף, פרסמה לירון שני מאמרים פרי עטה העוסקים בסוגיית הסעדים החברתיים בישראל וכן בתחום של רב תרבותיות ואלימות כלפי נשים. כמו כן זכתה במספר פרסים על מצוינות אקדמית וחברתית. במקביל ללימודיה עבדה לירון כמדריכת סיורים בירושלים ועסקה בהדרכת בני נוער בתחום הדמוקרטיה וזכויות האדם.

נושא מחקר

בסדנת הכתיבה אני מבקשת להתמקד בנושא הנוגע לפעילותי בתחום השיקום בבריאות הנפש ולשלב בין שני גופי  הידע, המשפטי והחברתי ובין עריכת הדין לעבודה הסוציאלית. מרחב זה, בו אני פועלת מעורר דילמות וסוגיות רבות הנוגעות לעבודה עם מתמודדים עם מוגבלות נפשית ולתפקידה ומורכבותה של עריכת דין לשינוי חברתי. כמו כן היבטים רבים בתחום השיקום בבריאות הנפש הנמצאים במוקד הכתיבה, מעוררים את המורכבות של מערך היחסים בין המדינה לחברה האזרחית בתחום אספקת שירותי הרווחה והרגולציה על שירותים חברתיים.

מאיסאנה מוראני
מאיסאנה מוראני

בעלת תואר ראשון (בהצטיינות) ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת חיפה.

קרא עוד >
מאיסאנה מוראני

בעלת תואר ראשון (בהצטיינות) ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת חיפה. במהלך לימודיה כיהנה כחברת מערכת בכתב העת "משפט וממשל" (כרך יב, 2009) ו-"הארת דין" (כרך ו(2), 2012) וכן כסגנית עורך ב-"משפט וממשל" (כרך יג, 2011). כמו כן, מאז 2009 עבדה כמתרגלת במספר קורסים בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

מוראני הוסמכה לעריכת דין בשנת 2014 לאחר שנת התמחות במחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים. מיד לאחר הסמכתה הצטרפה מוראני למחלקה לזכויות קרקע ותכנון בעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. במסגרת עבודתה זו היא עוסקת בין היתר בנושאים הנוגעים לשוויון לערבים בהקצאת קרקעות ומכרזים; תכנון, תשתיות ומצוקת הדיור ביישובים הערביים; זכויות הבדויים על קרקעותיהם וההכרה בכפרים הלא-מוכרים בנגב.

נושא מחקר

סוגיית הקרקע והזכויות הקשורות (למשל: זכויות קנייניות, הזכות לדיור, הזכות לחיי קהילה ושוויון בהקצאה…) הינה ללא ספק אחת הסוגיות הכואבות ביותר בתודעתם של הפלסטינים אזרחי ישראל וביחסים שבינם לבין המדינה. שכן, אופייה היהודי-ציוני של המדינה והשפעתו על זכויותיו של המיעוט הפלסטיני  מתגלים במלוא הדרם בסוגיית הקרקעות. טענתי היא כי בהקשר זה, בית המשפט כשל להגן על הזכויות של המיעוט הפלסטיני וזכויותיו נשארו מחוץ לתחולה של דיני השוויון ועקרונות הצדק.  שכן, ניתוח מעמיק של פסיקת  בית המשפט העליון, תוך התייחסות להקשר היותר רחב, יראה שבהקשר של זכויות המיעוט הפלסטיני בקרקעות כשל בית המשפט בתפקידו להגן על המיעוט וזכויותיו.

מירי שרון
מירי שרון

משפטנית בתחום המשפט הבינלאומי הפומבי, בעלת תואר שני מאוניברסיטת ליידן.

קרא עוד >
מירי שרון

תקציר פרטים אישיים

משפטנית בתחום המשפט הבינלאומי הפומבי, בעלת תואר שני  מאוניברסיטת ליידן. התקבלה ללשכת עורכי הדין בשנת 2000 ומאז עבדה ביחידה להסכמים בינלאומיים במשרד המשפטים (2001-2005), במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל (2005-2006) ובמשרד האו"ם בוינה (2006-2015). עסקה בייעוץ משפטי, ובמיוחד ביישום משפט בינלאומי ברמה המדינתית, פיתוח סטנדרטים בינלאומיים, וסיוע לרפורמות משפטיות במדינות שונות. תחומי עבודה: זכויות אדם, משפט בינלאומי פלילי (כולל סחר בבני אדם), משפט פלילי מדינתי משווה (כולל זכויות ילדים במשפט הפלילי), זכויות קורבנות עבירה, מניעת אלימות נגד נשים והזכות לסיוע משפטי. בשש השנים האחרונות התמחתה בזכות להגנה משפטית כחלק מגישה לצדק והובילה ניסוח סטנדרטים חדשים שאומצו על ידי העצרת הכללית של האו"ם: United Nations Standards and Norms on Access to Legal Aid in Criminal Justice Systems.

נושא מחקר

המאמר המוצע יעסוק בשאלת האחריות המשפטית של ארגון האומות המאוחדות לקיום חובות המעוגנות באמנות זכויות אדם. מגילת האו"ם כוללת התחייבות כללית לשמירה על זכויות אדם. סעיף קובע כי אחת ממטרותיו של האו"ם הוא "לקדם ולעודד כבוד לזכויות אדם ולחירויות יסוד". בנוסף, סעיף 55 של המגילה מטיל אחריות ספציפית על האו"ם לקידום זכויות אדם: "האו"ם יקדם … כבוד אוניברסלי והקפדה על קיום, זכויות אדם וחירויות יסוד לכל." בשנים שחלפו מאז הקמת הארגון אומצו אמנות מפורטות בתחום זכויות האדם והתפתחה פסיקה מפורטת לגבי החובות המשפטיים של מדינות לכבד זכויות אדם. האו"ם הוא ארגון בעל מעמד משפטי, ושאלת האחריות שלו לנזקים הנגרמים כתוצאה מפעילותו, נידונה גם היא בפרוטרוט, בעיקר בהקשר של חסינות הארגון ומעמדו המשפטי.  בשנים האחרונות מתפתח שיח חדש בתוך הארגון ומחוצה לו על המחויבות של הארגון לפי דיני זכויות האדם הבינלאומיים, ועל משמעויותיה המעשיות. המאמר ינתח את ההיבטים המשפטיים, הפוליטיים והמעשיים של מחויבות זו, תוך שימוש בדוגמאות ממספר מדינות והתייחסות להנחיות השונות שפותחו על-ידי הארגון בשנים האחרונות.

מעיין נייזנה
מעיין נייזנה

בוגרת תואר ראשון במשפטים ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני בזכויות אדם מבית הספר לכלכלה של לונדון.

קרא עוד >
מעיין נייזנה

תקציר פרטים אישיים

מעין נייזנה היא עורכת דין בעמותת "גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע", בוגרת תואר ראשון במשפטים ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני בזכויות אדם מבית הספר לכלכלה של לונדון.

נושא מחקר

פרויקט המחקר מתמקד בנהלים שמסדירים תנועה בין רצועת עזה לישראל ולגדה המערבית והליכים מנהליים שתקפו את ההסדרים האלו, ובוחן את הפער בין הרטוריקה של הסדרה בנהלים ובין הדרכים בהן ההליכים הקבועים בנהלים מסכלים למעשה את האפשרות למימוש זכויותיהם של תושבים פלסטינים.

מתן רבינוביץ
מתן רבינוביץ

בוגר תואר ראשון במשפטים וממשל מהמרכז הבינ-תחומי הרצליה וסטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב.

קרא עוד >
מתן רבינוביץ

תקציר פרטים אישיים

בוגר תואר ראשון במשפטים וממשל מהמרכז הבינ-תחומי הרצליה וסטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב; עובד כמנהל פיתוח קהילתי במרכז 'הגר' באוניברסיטת ת"א, שם עוסק בין היתר בעבודה קהילתית במסגרת פרויקט התחדשות עירונית בעיר לוד, בניסיון לתמוך בהתארגנות תושבי השכונה ולהעצים את הקול והאינטרסים שלהם בתהליך; עבד במשך ארבע שנים כעורך דין במשרד מוביל המתמחה בתחום הנדל"ן; פעיל בקואליציה הארצית להעסקה ישירה.

נושא מחקר

שילוב עבודה קהילתית כבר מראשית הליך התכנון של מתחמים המיועדים להתחדשות עירונית, כאלמנט מהותי בגיבוש תכנית ברת-קיימא; קרי כזו שתספק לקהילה הקיימת תמורה הולמת והגנה מדחיקה ובמקביל תסייע בהאצת בניית ההסכמות הדרושות סביב התכנית המתגבשת.

עידו תמרי
עידו תמרי

בוגר תואר ראשון במשפטים (L.L.B) ובתוכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים במדעי הרוח (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב (2009).

קרא עוד >
עידו תמרי

תקציר פרטים אישיים

עידו תמרי הוא בוגר תואר ראשון במשפטים (L.L.B) ובתוכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים במדעי הרוח (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב (2009). כיום, תלמיד לתואר שני במשפטים (L.L.M) במשפטים במסגרת תוכנית "תקנה" בקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, המכללה למנהל. במהלך לימודיו בתוכנית השתתף בקורס קיץ בנושא "עתיד זכויות האדם" במסגרת ה-Academy of european law ב-European University Institute בפירנצה.

כמו כן, הוא בוגר קורס העיתונאיים של גלי-צה"ל שם גם עשה את שירותו הצבאי.

לאחר סיום לימודיו התמחה ועבד עידו כעורך דין במשרד עו"ד מיכאל ספרד המתמחה במשפט חוקתי, משפט מנהלי ומשפט בינלאומי. במסגרת עבודתו הוא ניהל את שני פרוייקטים של ארגון "יש דין": האחד: "מצ"ח" שעניינו העצמת הליכי אכיפת החוק כנגד אנשי כוחות הביטחון המבצעים עבירות לכאורה במהלך שירותם כנגד פלסטינים בשטחים הכבושים, והשני: "אכיפת החוק", שעניינו העצמת הליכי אכיפת חוק כנגד אזרחים ישראלים המבצעים עבירות על בסיס אידיאולוגי כנגד פלסטינים בשטחים הכבושים. בנוסף, היה שותף לייצוג מספר ארגוני שלום וזכויות אדם נוספים, ביניהם "שוברים שתיקה", וכן ייצוג לקוחות פרטיים בנושאי זכויות אדם כגון: חופש מצפון, חופש תנועה, וחופש ביטוי. כיום עובד עידו כעיתונאי בערוץ 10 ומשמש כעורך ראשי של התוכנית "חמש עם רפי רשף". בעבר היה עורך משנה של תוכנית התחקירים "המקור" (חדשות 10), וכן ערך מספר תוכניות אקטואליה ברדיו של אילנה דיין ורינו צרור.

נושא מחקר

למעלה מעשור מכהן השופט סלים ג'ובראן בבית המשפט העליון. הוא השופט הערבי היחיד מבין חמישה עשר השופטים המכהנים בערכאת השיפוט העליונה במדינת ישראל.

"הוצאתו מן הארון" של השופט ג'ובראן ארעה לא בפסק דין, אלא באירוע השבעתו של נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אשר גרוניס בבית הנשיא. בפברואר 2012 נקלט ג'ובראן במצלמות הטלוויזיה במהלך שירת התקווה כשהוא אינו מצטרף לשירה. הדבר פורסם במהדורת החדשות המרכזית בערוץ 2 וזכה לתהודה רבה. יו"ר ועדת החוקה דאז, ח"כ דוד רותם הודיע בעקבות הפרסום כי ידרוש את הדחתו של השופט. סיפור זה יכול שייתפס כאנקדוטה אבל יש בו ללמד בעיניי על הקונפליקט התמידי בו מצוי השופט ג'ובראן.

לאחרונה בשני פסקי הדין עמד השופט ג'ובראן בראש דעות מיעוט בשני עניינים עקרוניים הנוגעים לציבור הערבי במדינת ישראל.בבג"צ ועדות הקבלה (בג"צ 2311/11 סבח נ' הכנסת) הוביל ג'ובראן את דעת המיעוט, הן בדבריו במהלך הדיון והן בפסק הדין. חוק זה פוגע בין היתר בנסיונותיהם של אזרחים ערבים להתקבל ליישובים קהילתיים, והשופט ג'ובראן לא היסס לומר זאת.

לאחרונה דחה בג"צ את העתירה שקראה לבחון מחדש החלטת היועמ"ש שלא להעמיד לדין את מחברי הספר "תורת המלך" ובו דיון הלכתי בשאלת היתרים להריגת גויים. השופט ג'ובראן כתב את דעת המיעוט וטען כי לא ניתן לקבוע שהספר מכוון לגויים באופן כללי ולא לערבים. (בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות בחינוך הדתי נ' היועץ המשפטי לממשלה).

שתי החלטות אלו, והעובדה כי השופט ג'ובראן מכהן למעלה מעשור בבית המשפט העליון מאפשרות לדעתי לנסות ולכתוב מאמר שינסה לנתח את פסיקותיו בשנים האחרונות נוכח השינויים הפוליטיים שעברה ישראל.

עידית צימרמן
עידית צימרמן

בוגרת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) (2006) מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני במשפט ציבורי, בתוכנית המשותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Northwestern בשיקגו (בהצטיינות)(2012).

קרא עוד >
עידית צימרמן

תקציר פרטים אישיים

בוגרת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) (2006) מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני במשפט ציבורי, בתוכנית המשותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת Northwestern בשיקגו (בהצטיינות)(2012). בין השנים 2007-2011 עבדה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), במחלקה לסכסוכי עבודה ובמחלקה המנהלית. בשנים 2012-2014 עבדה באתר האינטרנט "כל זכות", והחל משנת 2011 ועד היום משמשת כמנחה קלינית בקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב.

נושא מחקר

אני מבקשת לעסוק בסוגיית ההקלטה במסגרת יחסי עבודה, על רקע פסיקת בית המשפט העליון מהקיץ האחרון שקבעה שיש פגם מוסרי בהקלטה של אדם שלא בידיעתו, בהקשר של יחסי עבודה.

אמירת בית המשפט העליון מוסיפה על הקבוע בחוק האזנות סתר, שאינו אוסר על הקלטה של שיחה שהמקליט משתתף בה, ועל ההלכה הקודמת שאסרה רק על הקלטת חברי ועדת בוחנים במכרז למשרות בשירות המדינה ללא ידיעת חברי הועדה. דברים אלה, שנאמרו כאמרת אגב, מעל לדרוש באותו עניין, ובתיק שלא נדון במערכת בתי הדין לעבודה, אוזכרו בזמן הקצר שחלף במספר פסקי דין של בתי הדין האזוריים. לשיטתי יש באמירה זו, ככל שתאומץ בבתי הדין לעבודה, כדי לפגוע בעובדים, ובמיוחד בעובדים חלשים, וכתיבתי תעסוק בפגיעה זו, כמו גם בסוגיות נוספות שעולות מפסק הדין

שיר אשכול
שיר אשכול

בעלת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל-אביב

קרא עוד >
שיר אשכול

תקציר פרטים אישיים

עו"ד שיר אשכול משמשת כעוזרת משפטית לכב' השופטת רות רונן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, המחלקה הכלכלית. שיר היא בעלת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל-אביב וכיום היא שוקדת על לימודים לקראת תואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. שיר התמחתה בבית המשפט העליון בלשכת כב' השופט יורם דנציגר. לאחר התמחותה, עבדה כעורכת דין במחלקת הליטיגציה של אחד המשרדים המסחריים המובילים בארץ. היא שימשה כעוזרת מחקר וכעוזרת הוראה בדיני חוזים ובמשפט ציבורי, בין היתר עבור פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, ועבור שופטת בית-המשפט העליון פרופ' דפנה ברק-ארז. בתקופת לימודיה היתה שיר עורכת-משנה של כתב העת "Theoretical Inquiries in Law" וכן חברה בקליניקה לזכויות פליטים.