לקריאה נוספת

אירוע לציון זכייה בפרס אמיל זולא לאמנויות הבמה – פרזנטציה של עבודה בתהליך – ארקדי זיידס

ביום ה-6.6.2014 נערך בתאטרון תמונע אשר בתל-אביב אירוע של הקתדרה ושל הכוריאוגרף ארקדי זיידס, המציין את זכייתו של זיידס במלגת אמנויות הבמה ע"ש אמיל זולא.

האירוע התחלק לשניים, כאשר חלקו הראשון הוקדש לפרזנטציה של זיידס, שהציג את העבודה בתהליך שלו. חלקו השני כלל שיחה שבה השתתפו: ארקדי זיידס, כוריאוגרף שהציג את עבודותיו בפסטיבלים רבים, וכן זכה בכמה פרסים; אופירה הניג, אחת מחברות ועדת הפרס, בימאית תאטרון שניהלה בעברה את תאטרון הרצליה וכן שימשה כמנהלת אמנותית בתאטרון החאן הירושלמי; יואב גרוס, בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, יוצר דוקומנטרי ומנהל מחלקת הווידאו של "בצלם"; ומנחה הפאנל, עומר קריגר, החוקר את התאוריה, ההיסטוריה והפרקסיס של אפקטיביות פוליטית באמנות.

עבודתו של זיידס, אשר נמצאת בשלבי פיתוח בימים אלה, מבוססת על חומרים אשר צולמו על ידי מתנדבי הפרויקט "חמושים במצלמות" של ארגון "בצלם" שמתעדים את המתרחש בשטחים, מנקודת מבטם של התושבים שם.

בעבודתו מעמיק זיידס את המחקר שלו הנוגע לקונפליקט המתמשך בישראל/פלסטין. הוא בוחן מחדש חומרים שצולמו בידי מתנדבי פרויקט "חמושים במצלמות" וממקד את תשומת לב הצופים לגופם של הישראלים, ולתגובות הפיזיות שלהם בסיטואציות שונות בשטחים. הפלסטינים נותרים מאחורי המצלמות. אף על פי כן תנועתם, קולם ונקודת מבטם נוכחים מאוד, וקובעים את הפרספקטיבה של הצפייה.

זיידס מבקש לדון גם בשאלה רחבה ואוניברסלית יותר: מהו הפוטנציאל לאלימות הגלום בכל אינדיבידואל ומהו המחיר אותו משלם הקולקטיב בשל שליטתו באחר. זיידס מחלץ ומאמץ מחוות וקולות, מתעמת עם החומרים ומזדהה איתם, ובהדרגה הופך אותם לשלו. בעודו מחיה את הארכיון באמצעות גופו מתעוררות שאלות בנוגע לאחריותו ולהשתתפותו במתרחש.

מתוך האירוע