עמיתי תקנה – מחזור ב'

 תמונה של דניאל שנהר
דניאל שנהר

דניאל שנהר סיים תואר בוגר במשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (2004), ותכנית מיוחדת לתואר שני ביחסים בינלאומיים ממכון ברצלונה ללימודים בינלאומיים (2007).

קרא עוד >
דניאל שנהר

דניאל שנהר סיים תואר בוגר במשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (2004), ותכנית מיוחדת לתואר שני ביחסים בינלאומיים ממכון ברצלונה ללימודים בינלאומיים (2007).

את טרום ההתמחות וההתמחות בעריכת דין עשה דניאל שנהר במרכז לפלורליזם יהודי (כיום המרכז הרפורמי לדת ומדינה). לאחר סיום לימודי התואר השני בברצלונה עבד כמלגאי במשך שנה אחת במרכז המחקר והמידע לנושאים בינלאומיים בברצלונה, בנושא מדיניות ההגירה האירופית. מאז שנת 2008 עובד דניאל שנהר כעורך דין במוקד להגנת הפרט, עמותה הפועלת לשמירה על זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים. במסגרת עבודתו עוסק בליטיגציה ובמחקר משפטי בתחום של זכויות הכלואים הפלסטינים המוחזקים בבתי כלא, הן מהפן של המשפט הישראלי, הן מהפן של המשפט הבינלאומי.

"השמירה על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא אדם היא, להשקפתי, עילת קיומו של המשטר במדינה דמוקרטית. זהו אתגר המונח לפתחן של כל רשויות השלטון, ולמערכת המשפט בפרט ישנו תפקיד מהותי בביצור ההגנה על זכויות האדם. כעורך דין אני רואה זאת כשליחות להביא בפני הרשות השופטת את סוגיית ההגנה על זכויות האדם של פלסטינים בשטחים, תוך עיגון הנושא במשפט הבינלאומי, כדרך לחיזוק מעמדן של אותן זכויות במשפט הישראלי והעלאת קרנו של המשפט הבינלאומי במערכת המשפט במדינה. שאיפתי היא שמדינת ישראל תחתור להפוך את זכויות האדם לאחד מעמודי התווך של קיומה והווייתה, ועוד ארוכה הדרך".

 תמונה של אפרת פודם
אפרת פודם

אפרת היא בוגרת תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן.

קרא עוד >
אפרת פודם

אפרת היא בוגרת תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן,

במהלך הלימודים, אפרת לקחה חלק בקליניקה לסיוע משפטי, ועבדה כעוזרת של מנהלת הקליניקה לשווין זכויות של אנשים בעלי מוגבלויות, עו"ד קארין אלהרר (כיום, ח"כ). במקביל שמשה אפרת כדוברת אגודת הסטודנטים באוניברסיטה, ולקחה חלק במחאת הסטודנטים.

אפרת התמחתה בפרקליטות האזרחית בתל אביב, שם עסקה במגוון תחומים: דיני עבודה, נזיקין ומשפט מנהלי. עם תום ההתמחות, החלה לעבוד ב"מרכז תמורה- המרכז המשפטי לקידום שוויון", אותו כיום היא מנהלת.

מרכז תמורה הינו עמותה המקדמת שוויון עבור אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית, כדוג' מזרחים, ערבים, יוצאי אתיופיה וכן נשים. האסטרטגיה המרכזית של המרכז היא שימוש בכלים משפטיים חדשנים ויצירתיים במשפט האזרחי, לצד הנגשת הידע המשפטי לקהילות השונות. במסגרת העבודה במרכז תמורה, אפרת משמשת כיועצת המשפטית של המטה למאבק בגזענות בישראל וחברה בוועד המנהל שלו.

לצד העבודה במרכז, אפרת משמשת כמנחה הקלינית של "הקליניקה לקידום שוויון באמצעות דיני הנזיקין" במסגרת "מרכז משנה" בית-הספר למשפטים של המכללה למנהל. בקליניקה מתנסים הסטודנטים בעבודה משפטית הנעשית במרכז תמורה ומובילים פרוייקטים חברתיים חדשניים, כדוג' הנגשת זכויות בדיור הציבורי, מניעת אלימות כלכלית כנגד נשים והגנה על חופש המחאה.

במקביל לעבודתה המשפטית הפרקטית, אפרת מתרגלת באקדמיה מזה 4 שנים, בתחילה שימשה עוזרת הוראה באוניברסיטה העברית, וכיום היא משמשת כראש צוות ההוראה של הקורס "תורת המשפט" בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל.

"החלום שלי הוא שגם אחרים יידעו שמותר לחלום, על מה אפשר בכלל לחלום, ואז לאפשר להם גם להגשים אותו. כיום, קבוצות שלמות באוכלוסייה אינן מודעות לזכויותיהן או שהשלימו זה מכבר עם העובדה כי הן מחוץ למשחק החברתי פוליטי, ומכאן לא רחוק היום והן ישכחו גם כיצד לחלום. אני מאמינה שכדי להשאיר מקום לתקווה ולהשריש שאיפות בכל אותן אוכלוסיות מוחלשות, עלינו לפעול בשני נתיבים מקבילים: לחשוף אותן אל המשפט ואל שיח הזכויות, מחד גיסא ולחשוף את המשפט אליהן, מאידך גיסא. רק כאשר ילדות וילדים ידעו שלא משנה מה צבע העור שלהם, מהו שיוכם המגדרי, האתני או הלאומי, הם  עדיין יוכלו לקבל את החינוך הטוב ביותר, להתקבל לעבודה על סמך כישוריהם בלבד וליהנות מחיי תרבות ופנאי מבלי לחשוש שיישארו מחוץ למועדון, הם גם יעזו לחלום על עתיד עם אופק פתוח ומגוון. על מנת שזה יקרה, עלינו לבסס את שיח השוויון במשפט הישראלי ולהנחילו לכלל הרבדים בחברה – מפלים ומופלים כאחד – תוך שימוש בכלים משפטיים וחברתיים מגוונים וחדשניים."

 תמונה של הדס הולצשטיין תמיר
הדס הולצשטיין תמיר

הדס הולצשטיין תמיר, הינה בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות יתרה באוניברסיטת חיפה, ובוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית (B.A) בהצטיינות.

קרא עוד >
הדס הולצשטיין תמיר

הדס הולצשטיין תמיר, הינה בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות יתרה באוניברסיטת חיפה, ובוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית (B.A) בהצטיינות. במהלך לימודיה, שימשה הדס כעוזרת הוראה ומתרגלת בקורסים מקורות המשפט הישראלי, מיומנויות משפט ומידע, משפט פלילי ומשפט ופמיניזם, וכן שימשה כעוזרת מחקר בתחום משפט ופמיניזם ודיני עבודה. כמו כן, בשנה האחרונה ללימודיה התנדבה הדס בארגון הל"ב, התנועה למלחמה בעוני בישראל (ע.ר) במתן סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות בתחום דיני עבודה. כחלק מלימודי התואר בעבודה סוציאלית, ביצעה הדס עבודה מעשית בלשכה לשירותים חברתיים כרמל בחיפה, במתן סיוע סוציאלי למשפחות מוחלשות, וכן עבדה במכינה האוניברסיטאית בחיפה במסגרתה ניהלה פרויקטים שמטרתם הנגשת ההשכלה הגבוהה.

עם סיום לימודיה, התמחתה הדס בפרקליטות האזרחית בת"א, ולאחר מבחני הלשכה חזרה לעבוד בפרקליטות האזרחית בת"א כפרקליטה, מקום עבודתה כיום. במסגרת עבודתה בפרקליטות מטפלת הדס בתביעות אזרחיות המוגשות נגד המדינה, ומתמחה בעתירות מנהליות ותיקי משפחה מורכבים בהם היא מייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

"הייתי רוצה לחיות בעולם צודק יותר. עולם בו אנשים מצליחים לראות ולהבין את צרכיו של האחר, ולא רק את צרכיהם שלהם. עולם בו יש תקווה לשינויים ותמורות חברתיות, ובו גורלם של אנשים לא ייחרץ ביום היוולדם. אני מאמינה שבעזרת כלים משפטיים, דו שיח בין החברה האזרחית לקובעי המדיניות, ניתן לעשות שינוי."

 תמונה של גילי הרפז
גילי הרפז

גילי הרפז היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב. סיימה את לימודיה בהצטיינות.

קרא עוד >
גילי הרפז

גילי הרפז היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב. סיימה את לימודיה בהצטיינות. במסגרת הלימודים לקחה חלק בקליניקה לזכויות אדם בתכנית לחינוך משפטי קליני והשתתפה בתכנית עמיתי אברט לצדק חברתי.

עם תום לימודיה עבדה כמתמחה בעמותת "אדם, טבע ודין" שם צברה ניסיון בדיני איכות הסביבה ובסוגיות שונות של צדק סביבתי, משפט חוקתי ומנהלי והליכי חקיקה. גילי עבדה והתנדבה בשורה של ארגונים חברתיים ובהם "המוקד לפליטים ומהגרים", "רופאים לזכויות אדם" ו"משפחה חדשה", דרכם נחשפה למגוון רחב של עשייה בתחום זכויות האדם והאזרח ובין היתר זכויות המיעוט הערבי בישראל, זכויות פליטים ומהגרי עבודה, זכויות להט"בים ועוד.
בשנים האחרונות הקדישה את עבודתה לקידום פתרון מדיני לסכסוך הישראלי פלסטיני כמנהלת קשרי הציבור וחברת וועדת ההיגוי בארגון "יוזמת ז'נבה". במסגרת תפקידה הובילה גילי יוזמות שונות לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים מול ההנהגה והציבור בישראל, ברשות הפלסטינית ובזירה הבינלאומית, קידמה דיאלוג ושיתופי פעולה בין ישראלים ופלסטינים ועסקה בפעילות ציבורית, חינוכית והסברתית במטרה להעלות את הסוגיה הפלסטינית לסדר היום הציבורי. במקביל הובילה פרויקטים שעוסקים בשילוב נשים בתהליכים מדיניים ובקידום שוויון מגדרי בשיח המדיני בישראל.

"הסכסוך הישראלי פלסטיני והשלכותיו על החברה, התרבות וזכויות האדם בישראל מעסיקים אותי מגיל צעיר, והשאיפה לשלום היא המנוע מאחורי עיסוקי המקצועי ופעילותי הציבורית. אני מאמינה ששלום עם שכנינו, צדק חברתי, מחירי הגז והקוטג', הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, אפליה מגדרית וסוגיות נוספות המעסיקות אותנו, אינם מאבקים נפרדים אלא חלק ממאבק אחד להשגת חברה צודקת יותר, שוויונית יותר, דמוקרטית יותר. אני מאמינה שישראל יכולה להיות מקום כזה, והשאיפה האמיתית שלי היא שלא יהיה עוד צורך בארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי".

 תמונה של עידן חלילי
עידן חלילי

עידן סיימה תואר ראשון בהצטיינות בלימודי משפטים (LLB) ועבודה סוציאלית (BSW) באוניברסיטה העברית בירושלים (2014).

קרא עוד >
עידן חלילי

עידן סיימה תואר ראשון בהצטיינות בלימודי משפטים (LLB) ועבודה סוציאלית (BSW) באוניברסיטה העברית בירושלים (2014). במהלך הלימודים השתתפה בקליניקה משפטית שעסקה בסיוע לנפגעי עבירה בהליכים אזרחיים. את ההכשרה המעשית בעבודה סוציאלית עשתה במרכז קהילתי לקשישים ובמרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. הייתה חברה במערכת כתב העת "משפטים".

בשנים שקדמו ללימודים ובמהלך הלימודים עבדה והתנדבה במסגרות ובארגונים שונים, הן בהיבטים משפטיים והן בהיבטים טיפוליים וחברתיים, עם מגוון אוכלוסיות: נערות בסיכון, מהגרי עבודה ופליטים, נשים בזנות, נפגעות תקיפה מינית ואסירות משוחררות. כמו-כן עבדה כעוזרת משפטית במשרד עורכות הדין סמדר בן נתן, העוסק בעיקר בזכויות אדם, במשפט מנהלי ומשפט פלילי, עבדה כעוזרת מחקר של מספר מרצים והתמחתה בלשכה המשפטית של הכנסת, בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.

"כפי שלמדתי לראות, קיים פער עצום בין השפה והגישות הדומיננטיות הבאות לידי ביטוי במערכת המשפט לבין צרכיהם של אנשים שמגיעים משולי החברה. ידע משפטי מהווה צבירה של כוח, וכמי שקיבלה חלק מהכוח הזה, אני מרגישה מחויבות להשתמש בו למען צמצום פערי כוחות בחברה. אני מקווה לסייע ביצירתן של דרכים, פרטניות ומערכתיות, לגשר על אותו הפער, באמצעות עשייה משפטית וטיפולית פמיניסטית, שמרחיבה שותפות, שמצמצמת היררכיה ושאינה עיוורת לפערי כוחות, גם כשהם סמויים מן העין."

 תמונה של ליל פטישי
ליל פטישי

שמי ליל פטישי, בוגרת תואר ראשון במשפטים ובעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד >
ליל פטישי

שמי ליל פטישי, בוגרת תואר ראשון במשפטים ובעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הלימודים בחרתי להתמקד במשפט בינלאומי, משפט העבודה, סוגיות של משפט ורווחה וצדק מעברי. השתתפתי בקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות, שם עסקתי בזכות לשוויון של גברים המעורבים בזנות ובסוגיות הנגשה לשונית של שירותים מנהליים בירושלים המזרחית. במסגרת לימודי עבודה סוציאלית קהילתית עשיתי את ההכשרה המעשית שלי בכפר שרפאת בירושלים המזרחית, ושנה לאחר מכן בארגון כוח לעובדים בירושלים.

בארבע השנים האחרונות עבדתי באגודה לזכויות האזרח בישראל, כחלק מפרויקט המשפט ההומניטארי הבינלאומי שמפעילה מחלקת השטחים הכבושים באגודה . לפני כן עבדתי בהוסטל בירושלים שמספק קורת גג לנוער שעזב את בית הוריו או הוצא ממנו בצו בית משפט. בנוסף, עבדתי כמורה למתמטיקה ולהיסטוריה בבית ספר תיכון לנוער שנשר ממערכת החינוך הפורמאלית, ובחטיבת ביניים בירושלים. במהלך שנות התיכון ובשנים שלאחר מכן התנדבתי והדרכתי במסגרות חינוך בלתי פורמאלי שונות, ביניהן מועדונית, מרכז נוער וגן לילדי מהגרי עבודה.

בעולם בו אני רוצה לחיות ההפרדה בין בני האדם נמסה מאליה. זהו עולם שבו נלמד לאהוב את ההבדלים התרבותיים והאחרים בינינו ולהבין שעל אף השוני כל בני האדם זכאים ליחס שווה, להזדמנות רחבה ככל האפשר, להגינות ולחמלה. זהו עולם שבו כמעט ולא נזדקק למשפט, משום שנהיה ערים זה לצרכיה של זו, ואלה לסבלותיהם של אחרים.

 תמונה של מיכל אברהם
מיכל אברהם

מיכל אברהם היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב.

קרא עוד >
מיכל אברהם

מיכל אברהם היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. אל לימודי המשפטים הגיעה דרך תכנית "מצטייני פריפרייה" מטעם אוניברסיטת תל אביב ומשרד החינוך. במהלך הלימודים האקדמיים הייתה מיכל חברת מערכת בכתב העת המשפטי "עיוני משפט", וכן שימשה כעוזרת מחקר של פרופ' איל בנבנישתי בתחום המשפט הבינלאומי וכן של פרופ' שי לביא בתחום המשפט והביו-אתיקה. בנוסף לכך מיכל הייתה פעילה בקליניקה משפטית, במסגרת התכנית לזכויות אדם מטעם הפקולטה למשפטים. לאור התעניינותה בתחום המשפט הבינלאומי, השתתפה מיכל בקורס במשפט בינלאומי פומבי באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג, הולנד.

לאחר סיום הלימודים האקדמאיים, מיכל התמחתה במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. במסגרת תפקידה נטלה חלק בייצוג משרדי הממשלה, ורשויות שלטוניות נוספות בהליכים חוקתיים ומנהליים המתנהלים בבית המשפט העליון. כיום מיכל עובדת כעורכת דין במחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, ומתעסקת בתחום המשפט הציבורי וזכויות האדם. בין היתר, תפקידה כולל סיוע ליועץ המשפטי לממשלה במתן חוות דעת משפטיות לממשלה על זרועותיה, וכן ליווי הליכי החקיקה של הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות.

"אני מאמינה כי באמצעות כבוד והערכה הדדית החברה הישראלית תצליח לגשר על הפערים המצויים בה. ההסתכלות על הקבוצות השונות בישראל נעשית לעיתים רבות מתוך ראייה של סטיגמות והדגשת השוני תחת ראיית המשותף. אני סבורה כי על כל אחד מאתנו ליטול אחריות ולפעול בדרכו לצורך יצירת שינוי חברתי וגישור על הפערים והקוטביות בחברה, על מנת ליצור חברה שוויונית יותר."

 תמונה של מיכל פסובסקי
מיכל פסובסקי

בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) המכללה למנהל, בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס.

קרא עוד >
מיכל פסובסקי

בוגרת תואר ראשון במשפטים (LLB) המכללה למנהל, בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס; התמחות באשכול משפט בינלאומי ויחסים בינלאומיים משנת 2012. בזמן לימודיי הייתה לי הזכות להשתתף במספר פעילויות אקדמאיות שונות. כחברת קבוצת בית הספר למשפטים של המסלול האקדמי – לקחתי חלק בתחרות משפט מבוים במשפט בינלאומי ע"ש JESSUP, השתתפתי בכנס השנתי של מודל האו"ם האירופי בהאג, הולנד, ובלימודי קיץ בבריטניה שהתמקדו בנושא הגבלים עסקיים לפי דיני האיחוד האירופי באוניברסיטת אוקספורד ולונדון.

כיום עובדת במשרד עורכי דין "מיכאל ספרד" כחלק מצוות הייעוץ המשפטי של ארגון זכויות האדם "יש דין" הפועל להגנה על זכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית הנמצאת תחת כיבוש ישראלי. עבודתי מתמקדת באכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית בשל עבירות שביצעו נגד פלסטינים ופגיעה ברכושם. לפני כן עבדתי תקופה קצרה במשרד עורכי דין "טל פרושן" המתמחה בדיני הגירה ומקלט. את התמחותי עשיתי ביחידה להסכמים בינלאומיים ולתביעות בינלאומיות במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם עיקר עבודתי התמקד בליווי משפטי לענייני אמנות ומשפט בינלאומי משווה במסגרות שבהן ישראל חברה בוועדות האו"ם השונות.

אני מאמינה במשפט ככלי לשינוי חברתי ובשינוי הסדר הקיים במקום שבו כשלה החברה באמצעות המשפט ובעזרתו. כוחו של כלי זה נובע מכך שהוא פועל במרחב דמוקרטי, כך שגם אם חלקים נרחבים של החברה כבר לא מכירים בו כלגיטימי הוא נתמך על ידי מנגנוני אכיפה.

 תמונה של נועה עמרמי
נועה עמרמי

נועה היא בוגרת תואר ראשון במשפטים של בית הספר למשפטים ע"ש שטריקס במסלול האקדמי, המכללה למנהל ובעלת תואר ראשון במוזיקה מקולג' ויקטוריה לאומנויות במלבורן, אוסטרליה.

קרא עוד >
נועה עמרמי

נועה היא בוגרת תואר ראשון במשפטים של בית הספר למשפטים ע"ש שטריקס במסלול האקדמי, המכללה למנהל ובעלת תואר ראשון במוזיקה מקולג' ויקטוריה לאומנויות במלבורן, אוסטרליה.

בארבע השנים האחרונות נועה עבדה כמתמחה ולאחר מכן כעורכת דין במשרד עריכת דין מיכאל ספרד, המתמחה במשפט בינלאומי הומניטארי, משפט זכויות האדם, משפט מנהלי וחוקתי. כחלק מהצוות המשפטי של ארגון "יש דין- מתנדבים למען זכויות אדם", נועה ניהלה את "פרויקט אכיפת החוק" שעוסק באכיפת החוק על אזרחים ישראליים שביצעו פשעים על רקע אידיאולוגי נגד תושבים פלסטינים בשטחים הכבושים. בנוסף, נועה לקחה חלק בייצוגם של מספר ארגוני זכויות אדם נוספים כגון "הקרן למגיני זכויות אדם" וכן בייצוג לקוחות פרטיים בתיקי זכויות אדם, העוסקים בהריסות בתים, חופש התנועה ומבקשי מקלט.

בנימה אישית: כמו רוב הילדים הישראלים למדתי על משפט דרייפוס בבית הספר דרך הפריזמה הצרה של אנטישמיות באירופה של המאה ה-19. בשנת 1894 סרן אלפרד דרייפוס הורשע בריגול לאחר שהיה החשוד היחיד בפרשה בשל היותו יהודי. החלק המדהים ביותר בפרשה לדעתי, הוא מידת שיתוף הפעולה של המערכת המשפטית עם רדיפתו של דרייפוס; בית המשפט סירב לבקשת סנגורו של דרייפוס לערוך את המשפט בדלתיים פתוחות, ובהרשעתו השופטים התבססו על ראיות סודיות שהוסתרו מדרייפוס ומעורך דינו באצטלה של "ביטחון לאומי". רק שנים לאחר מכן גיליתי עובדה שאינה ידועה לרוב הציבור הישראלים והיא ש"משפט דרייפוס"- שימוש בראיות חסויות מנימוקי ביטחון כבסיס להרשעה ולכליאה, אף ללא משפט- מתקיים גם כיום בישראל. גם כאן, הדעות הקדומות והגזענות מוטמעות כה עמוק, עד כדי יצירת עיוורון ואדישות קולקטיביים לחוסר הצדק שלו זוכה "האחר". הסופרת ההודית הידועה ארונדהטי רוי כתבה שמרגע שאדם מתוודע לעוול לא ניתן שלא לראותו יותר, ולהישאר דומם לאותו העוול מהווה הצהרה פוליטית לא פחות חזקה מלהתבטא כנגדו. אמיל זולא, שפרסם את המאמר המפורסם "אני מאשים" כתגובה למשפט דרייפוס בוודאי היה מסכים עם רוי ואני גם מאמינה שתפיסה זו נכונה במיוחד בתקופות שבהן מערכת החוק עצמה זונחת את עקרונות הצדק.

 תמונה של שרונה אליהו חי
שרונה אליהו חי

שרונה מחזיקה בתואר בוגרת במשפטים (L.L.M) ותואר ראשון בפסיכולוגיה (B.A) מאוניברסיטת חיפה. היא הוסמכה לעסוק בעריכת דין בשנת 2007.

קרא עוד >
שרונה אליהו חי

שרונה מחזיקה בתואר בוגרת במשפטים (L.L.M) ותואר ראשון בפסיכולוגיה (B.A) מאוניברסיטת חיפה. היא הוסמכה לעסוק בעריכת דין בשנת 2007.

במהלך לימודיה האקדמיים, שרונה התנדבה במסגרת פרוייקט "הל"ב במשפט" של התנועה למלחמה בעוני, במרכז הקהילתי בשכונת רמז בחיפה ובבית החולים מזרע בעכו. במסגרת ההתנדבות סייעה לפונות ופונים שנקלעו לבעיות משפטיות, אך בשל מצבם הכלכלי לא יכלו להשיג שירותי עורכ/ת דין למימוש זכויותיהם. בנוסף, כחברת קרן "אייסף", הקרן הבינלאומית לחינוך, שימשה שרונה במשך שנתיים כחונכת לימודית וחברתית לשני בני נוער תלמידי תיכון בטירת הכרמל. שרונה אף התנדבה בעמותת על"ם, העמותה לנוער בסיכון, בה שימשה תומכת נפשית למתבגרות ולמתבגרים דרך הצ'אט. על פעילות התנדבותית זו לצד הישגיה בלימודי המשפט, זכתה שרונה במלגת הצטיינות מלשכת עורכי הדין.

מאז הוסמכה לעסוק בעריכת דין ועד היום, שרונה השתלבה בעשייה המשפטית הענפה לקידום והגנה על זכויות האדם בישראל. כיום עובדת שרונה כעורכת דין באגודה לזכויות האזרח בישראל, ארגון זכויות האדם הגדול, הוותיק והמוביל בישראל, והארגון היחיד העוסק בכל קשת זכויות האדם. באגודה עוסקת שרונה בתחום חופש הביטוי והמחאה ובמחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים. בעברה עבדה שרונה, בין היתר, במרכז תמורה, המרכז המשפטי למניעת אפליה, אשר נאבק למען אוכלוסיות מוחלשות ומושתקות בחברה הישראלית, אשר מופלות על בסיס מרכיבי זהות כגון מגדר, מיניות ואתניות. כן עבדה שרונה באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית פועל למען השגת זכויות לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ושיפורם, להפחתת שיעור התופעה ובטווח הארוך למיגורה ומחיקתה מהנוף החברתי בישראל.

החלום שלי הוא שהמשפט "ואהבת לרעך כמוך" לא יישאר בגדר עוד משפט יפה המוכר לכולנו, אלא חובה שלאורה כולנו פועלות ופועלים. אני מאמינה שאהבת אדם את רעהו- כל אדם באשר הוא אדם, ומתן יחס זהה לאחר, את אותו יחס שאנחנו מצפים לקבל בעצמנו, יכולה לנצח את כל הרעות והחולות ולהפוך את העולם למקום טוב יותר לכולנו. אני מאמינה שקידום והטמעת שיח זכויות האדם בקרב החברה שלנו, אם ייעשה בדרך חכמה, רגישה ומורכבת, יעזרו להפוך חלום זה למציאות בישראל.

 תמונה של טל שטיינר
טל שטיינר

טל שטיינר היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (L.LB), האוניברסיטה העברית בירושלים (2011).

קרא עוד >
טל שטיינר

טל שטיינר היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (L.LB), האוניברסיטה העברית בירושלים (2011). בלימודיה, התמקדה בתחומי זכויות האדם, משפט בינלאומי והומניטארי, ותחום המגדר במשפט. במקביל, עסקה בעשייה חברתית משפטית הפעלת עמדת סיוע משפטי בבית הדין הרבני בירושלים, במסגרת "מרכז ברירה"; ליווי נשים הסובלות מאלימות בתהליכים משפטיים שונים במסגרת הקליניקה לזכויות נשים נפגעות אלימות; והתנדבות ארוכה ומשמעותית במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית.

לאחר התמחות בפרקליטות הפלילית של מחוז מרכז, עבדה טל כעו"ד במוקד להגנת הפרט, המסייע לפלסטינים תושבי השטחים הכבושים שזכויותיהם הופרו על-ידי ישראל, בדגש על הזכות לחופש תנועה בתוך תחומי הגדה המערבית ורצועת עזה, ישראל וחו"ל. כיום עובדת במשרד עו"ד תומר ורשה, משרד בולט בתחום המעמד וההגירה בישראל. בין לקוחות המשרד מבקשי מקלט, עובדים זרים, בני זוג זרים של ישראלים ועוד.

"עשייה משפטית בעיני היא אמצעי לקידום מטרות חברתיות: הגנה על זכויות הפרט והרחבתן, הנעת שינוי חברתי ומאבק לקידום חברה סולידרית, אחראית וחומלת. לשיח המשפטי יש יכולת ייחודית לנסח, לנמק ולקדם זכויות אישיות וקהילתיות, ואני מכירה תודה על הזכות לקחת חלק בתהליך מאתגר זה".