עמיתי תקנה – מחזור ג'

neta_avnon
אבנון נטע

בוגרת תואר ראשון במשפטים ובעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.

קרא עוד >
אבנון נטע

בוגרת תואר ראשון במשפטים ובעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. נקודה מרכזית בלימודי התואר במשפטים הייתה השתתפות בקליניקה לזכויות אסירים ושיקומם; בלימודי העבודה הסוציאלית הייתה זו ההכשרה המעשית בתחומי נוער ושיקום.
עוד מנערותה התמקדה נטע בפעילות חברתית עם אנשים מאוכלוסיות מגוונות –אנשים עם אוטיזם, ילדים ונוער בסיכון, ילדי מהגרי עבודה, עולים חדשים, קשישים, נערות בזנות. פעילות זו נעשתה במסגרות מגוונות – פרויקט "ערים בלילה" של עלם, עמותת הל"ב, שנת שירות, גרעין נח"ל, בלימודי התואר ועוד.

עם סיום לימודי התואר הראשון, התמחתה בסנגוריה הציבורית במחוז חיפה, התמחות שהתמקדה בעיקר במחלקת הנוער. "ההתמחות הייתה עבורי חוויה בלתי רגילה", אומרת נטע "במהלכה התנסיתי גם בייצוג לקוחות בהליכים פליליים, על כל המשתמע מכך, וגם בעבודה המערכתית של הסנגוריה בקידום זכויות נאשמים ועצורים בכלל וקטינים בפרט. ההתמחות רק חיזקה בי את הרצון להמשיך ולפעול."

"המשך המסלול לתואר השני מיד בתום תקופת ההתמחות, לא היה ברור מאליו עבורי. אך כנראה רצה הגורל ושמעתי על תכנית "תקנה". מיד ידעתי שזה מתאים לי – תואר שמהותו התעמקות בנושא זכויות האדם. עבורי המשמעות היא ללמוד רק מה שמעניין אותי. אני סבורה שידע הוא כוח, וככל שהידע שאצבור בתחומים הבוערים בחברה ובי, יהיה יסודי ומעמיק, אוכל ליישמו בתבונה על מנת לשפר את החברה בה אני חברה".

תמוננה של אנונימוס
אריאב פוקס יהודית

בוגרת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) של המכללה למנהל.

קרא עוד >
אריאב פוקס יהודית

בוגרת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) של המכללה למנהל. הוסמכתי לעסוק בעריכת דין בשנת 2007. עם סיום לימודי התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) . לאחר מבחני הלשכה חזרתי לעבודה בפרקליטות תל אביב. כיום, עובדת בפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) ובמסגרת עבודה זו מרכזת את תחום המעמד האישי וכן מטפלת בתיקים מנהליים שונים. שני תחומים אלו מחייבים עיסוק מתמיד במתח בין רצון הפרט וזכויותיו לבין צרכי המדינה והאינטרס הציבורי.
"אני שואפת להשכיל לאזן כראוי בין זכויות הפרט לבין תקנת הציבור ואינטרס הכלל. אני מאמינה ששיח משפטי המתנהל מתוך כבוד הדדי וראיית האחר יכול לגשר על פערים, להביא לשיתוף, שוויון וכינון חברה ומדינה טובה יותר".

תמוננה של אנונימוס
בנדל משכית

בוגרת תואר ראשון (בהצטיינות) בעיצוב טקסטיל ושיווק ממכללת שנקר, ותואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, המסלול האקדמי, המכללה למנהל.

קרא עוד >
בנדל משכית

בוגרת תואר ראשון (בהצטיינות) בעיצוב טקסטיל ושיווק ממכללת שנקר, ותואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, המסלול האקדמי, המכללה למנהל.
את עבודתה בתחום זכויות האדם החלה בעמותת רופאים לזכויות אדם – ישראל, כמתנדבת במרפאה הפתוחה למהגרי עבודה ולפליטים. לאחר מכן שימשה במספר תפקידים בעמותה, והקימה במסגרתה פרויקט לקידום הזכות לבריאות של אזרחי ישראל. בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת מחלקת שטחים כבושים של העמותה ויזמה את פרויקט המרפאות הניידות לנשים פלסטיניות בגדה המערבית.

כיום משכית עובדת כעורכת דין באגודה לזכויות האזרח. במסגרת זו עסקה בקידום הגנה על זכויות אדם בהליכי הפרטה; בקידום זכויות של פלסטינים בשטחים הכבושים – בפרט בהקשרים של חופש תנועה ותכנון ובנייה; וכיום, מנהלת את פרויקט הזכות לקיום בכבוד ולרווחה, המתמקד בקידום זכויות אדם של אוכלוסיות החיות בעוני ובהדרה בכלל, ובהגנה על זכויות אדם בפרט במסגרת מערכת הרווחה בישראל.

"חלומי", אומרת משכית, "הוא שבני האדם יהיו בעלי כלים לשלוט בגורלם, ולהחליט מה טוב ונכון להם; שהמבנה החברתי והמדינתי ייתן הגנות מהותיות לחלשים ביותר, ושכל המערכות תפעלנה לשם ביטול חוסר השוויון והאפליה בין בני אדם".

merav ben-zeev
בן זאב מירב

בוגרת תואר ראשון במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי בהרצלייה משנת 2012.

קרא עוד >
בן זאב מירב

בוגרת תואר ראשון במשפטים ובממשל מהמרכז הבינתחומי בהרצלייה משנת 2012. במסגרת לימודיה התמקדה בתחום זכויות האדם וביישוב סכסוכים. במהלך הלימודים התנדבה בארגון ARDC במסגרת פרויקט הנחיית מבקשי מקלט בהגשת בקשותיהם. לאחר מכן, במהלך כ-3 שנים, התנדבה במחלקת פניות הציבור של האגודה לזכויות האזרח.
מירב התמחתה בלשכה לסיוע משפטי בירושלים. במסגרת ההתמחות נטלה חלק בייצוגם של חולי נפש מאושפזים בכפייה בוועדות הפסיכיאטריות במחוז ירושלים. כיום, עובדת בארגון "שומרי משפט- רבנים למען זכויות אדם". במסגרת עבודתה היא מסייעת לחקלאים פלסטיניים בתיקים של מניעת גישה והשתלטויות על אדמותיהם, תיקי ערעורים על צווי פינוי ותיקים של הריסות בתים.

"אני רואה במשפט כלי שבאמצעות שימוש מושכל בו ניתן לקדם ולחזק את האדם אשר עומד אל מול כוחות חזקים, ולעתים דכאניים, של מערכות אשר אינן רואות את האדם כמהות", אומרת מירב, ומוסיפה: "המיוחד במשפט הוא שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום מאבקים עקרוניים לשינוי המציאות. במקביל, ניתן להשתמש בכלי זה לצורך סיוע לפרט המצוי במאבק הישרדות ואין באפשרותו להמתין לאותו שינוי עקרוני. אני מאמינה, שעל אף שלא תמיד ניתן למצוא חפיפה בין חוק וצדק, יכול המאבק המשפטי להביא לקידומם של עקרונות השמים דגש על האדם, זכויותיו וכבודו".

Yael_ben_saadon
בן סעדון יעל

בוגרת התכנית המשולבת למשפטים (LL.B) ולעבודה סוציאלית (BSW) באוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד >
בן סעדון יעל

בוגרת התכנית המשולבת למשפטים (LL.B) ולעבודה סוציאלית (BSW) באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודי התואר הראשון לקחה חלק בקליניקה לייצוג אוכלוסיות בפריפריה, ועסקה בסיוע משפטי ליוצאי אתיופיה בתחום של זכויות עובדים. בנוסף, עבדה עם נוער בסיכון, חנכה סטודנטים למשפטים במסגרת תכנית לקידום סטודנטים מהפריפריה, עסקה בהנחיית קבוצות בנושאי דמוקרטיה וזהות יהודית, ועבדה בליווי מתמודדי נפש. יעל הוכשרה כעובדת סוציאלית קהילתית בלשכת הרווחה בגילה וכן בארגון שתיל. במהלך לימודיה זכתה יעל בפרס על מצוינות אקדמית וחברתית.
בשנים שקדמו ללימודים עבדה והתנדבה במסגרות שונות, ביניהן כפר הילדים הטיפולי- פוסט אשפוזי "אהבה", וכן למדה בתכנית בוגרי צבא של הישיבה החילונית בינ"ה בתל אביב.

יעל התמחתה במשרד עורכי הדין כבירי, נבו קידר שם עסקה בעיקר בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי, וכן בבית המשפט העליון, בלשכת המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין.

"כמי ששתי הפרופסיות – עריכת הדין והעבודה הסוציאלית – נוכחות בעולמה", אומרת יעל, "קיימת חשיבות עליונה בעיניי ביצירת פלטפורמות ללמידה ביקורתית וחברתית של תחום המשפט. למידה שאינה חוששת להתנתק מ"מגדל השן" האקדמי, להתמודד עם המציאות הישראלית על שלל מורכבויותיה, ולעמוד עמה בדו-שיח מתמשך, מתוך הבנה כי ביכולתו של המשפט לשנות (אך לשמר ולייצר) עוולות חברתיות, הכח לעשות זאת, כמו גם האחריות, מצוי בידי המשפטניות והמשפטנים".

shlomit_ginat
גרינפילד-גילת שלומית

בוגרת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2014).

קרא עוד >
גרינפילד-גילת שלומית

בוגרת תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2014). במהלך לימודיה לקחה שלומית חלק בהוראת הקורס "כתיבה ומחקר במשפט", שימשה כעוזרת הוראה בקורס "דיני מנהל ציבורי" וכיהנה כחברה בכתב העת "משפטים". שלומית השתתפה בקליניקה להעצמת נשים בקהילה באוניברסיטה העברית כאשר במסגרתה התנדבה ב"מרכז צדק לנשים", הופיעה פעמיים ברשימת הדיקן וזכתה בפרס על מצוינות אקדמית. בנוסף, לשלומית תואר ראשון במדעי היהדות ובמקרא (בהצטיינות) ותעודת הוראה מהאוניברסיטה העברית בירושלים (2007).
לאחר לימודי המשפטים, שימשה שלומית כמתמחה בבית המשפט העליון בלשכתו של המשנה לנשיאה השופט אליקים רובינשטיין. לאחר הסמכתה עבדה שלומית כעורכת דין במחלקת משפט בינלאומי באגף משפט של משרד החוץ וכיום עובדת כעורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים.

"בפרק ב' משנה טז של מסכת אבות נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". "ציטוט זה ממסכת אבות, אומרת שלומית, "מתאר עבורי בצורה מדויקת את התפקיד המוטל עלינו ביחס לעיצובה של החברה הישראלית; המלאכה היא רבה ואיננו יכולות להרשות לעצמנו שלא לקחת חלק בה. אני מתעניינת במיוחד בקו התפר הקיים בין משפט למגדר, בדגש על הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו בבואנו לקדם שינוי חברתי".

Maya_doman
דומן שפיטלניק מאיה

בוגרת לימודי משפטים (בהצטיינות) בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, המסלול האקדמי – המכללה למינהל.

קרא עוד >
דומן שפיטלניק מאיה

בוגרת לימודי משפטים (בהצטיינות) בבית הספר למשפטים ע"ש שטריקס, המסלול האקדמי – המכללה למינהל. במסגרת לימודיה הייתה חברת מערכת כתב העת "המשפט", והשתתפה בכמה קליניקות וסדנאות וביניהן, קורס "משפט ושיפוט – הלכה למעשה"; קליניקת "קונקורד" לחקר המשפט הבינלאומי; משפט מבוים (אזרחי) ובסדנת גישור.
לפני לימודי המשפטים, למדה משחק בבית הספר East 15 Acting School שבלונדון והעלתה, בין היתר, את הצגת היחיד "כפיונת (שטיינברג)".

לאחר סיום לימודיה, התמחתה אצל כבוד השופט אילן ש. שילה, סג"נ בבית המשפט המחוזי מרכז. במהלך ההתמחות עסקה לרוב בערעורים אזרחיים. התנסותה בבית המשפט פתחה בפניה עולם שבו המתדיינים והמתדיינות הם קודם כול בנות ובני אדם. לאחר סיום התמחותה, עבדתי כעורכת דין במשרד ד"ר שלמה כהן ושות' – עורכי דין. משנוכחה שברצונה להתעמק בסוגיות ציבוריות – חברתיות וכלכליות, החלה לעבוד כעורכת דין חברתית בארגון "אמון הציבור לקידום הגינות בעסקים" וכעוזרת מחקר, של פרופ' פרנסס רדאי, בתחום זכויות נשים.

"ישראל של ימינו שסועה ופצועה. הפערים הכלכליים הולכים וגדלים, תחומים רבים מהותיים לחברה מתוקנת כגון דיור, רווחה, תרבות וחינוך נדחקים לפינה. במקומם, גוברים הקולות הקיצוניים והשיח הכוחני במרחב הציבורי ובמרחב הפרטי. אני סבורה", אומרת מאיה, "כמו רבים אחרים, שהגיעה העת לשינוי המיוחל. אני מאמינה שהאפשרות לשינוי מצויה בידינו. תמיד. לנו הכוח לבחור אם בטוב אם ברע. בדמיוני כולנו בוחרים בטוב".

"עשרים ושבע עצמות,

שלשים וחמשה שרירים,

קרוב לאלפיים תאי עצבים,

יש בכל כרית של אצבעותינו החמש.

הרי זה די והותר,

כדי לכתב את 'מיין קמפף'

או את 'פו הדב'".

(כף היד/ויסלבה שימברוסקה)

 תמונה של טובול אופיר
טובול אופיר

בוגר תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים.

קרא עוד >
טובול אופיר

בוגר תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים. במהלך הלימודים השתתף במערכת כתב העת ״עלי משפט״ והיה פעיל בתחום זכויות עובדים בארגון ״כוח לעובדים״, במסגרתו גם סיפק סיוע משפטי לאוכלוסיית עובדות הסיעוד הזרות.
אופיר התמחה בסנגוריה הציבורית במחוז הדרום, במחלקה המטפלת באסירים, תיקים פסיכיאטריים ועברייני מין בפיקוח. במסגרת ההתמחות השתתף בביקורים רשמיים של הסנגוריה בבתי הסוהר באזור הדרום.

לאחר תום ההתמחות יזם את קמפיין ״כליאה זה לא פיתרון״ העוסק בהעלאת מודעות לחלופות לשיטת הכליאה ההמונית ובחשיבות שיקום אסירים. במקביל לעבודה המשפטית, אופיר הוא פובליציסט שכותב על נושאים חברתיים אקטואליים, מגיש ברדיו ומוביל קמפיינים. בעבר ייסד וערך את המגזין וחממת התרבות ״קפה גיברלטר״.

אופיר ייסד את התנועה החברתית-פוליטית ״תור הזהב״, שמקדמת מאבקים חברתיים, גישה יהודית מסורתית וחיבור תרבותי למזרח התיכון.

״השאיפה שלי", אומר אופיר, "היא לחיות בחברה צודקת, מתקדמת ומכילה יותר, ובו זמנית כזו שלא מוותרת על זהותה ועל המסורות והייחודיות של הקהילות החיות בה. כאדם השואף לתיקון עולם, אני חותר למציאת שפה חדשה ומתקדמת של צדק חברתי, שהמשפט הוא אחד מיסודותיה״.

תמוננה של אנונימוס
עודה נאסר

נאסר הוא בוגר תואר ראשון (LLB) במשפטים בביה"ס למשפטים, ותואר שני (.M.P.A) במינהל ציבורי בביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת חיפה (2013).

קרא עוד >
עודה נאסר

נאסר הנו בוגר תואר ראשון (LLB) במשפטים בביה"ס למשפטים, ותואר שני (.M.P.A) במינהל ציבורי בביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת חיפה (2013). במהלך לימודיו, עסק נאסר בתחום זכויות האדם במסגרת עבודתו במרכז זכויות האדם הפלסטיני (PCHR), והתמקד בתיעוד הפרות זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים ע"י השלטונות. בנוסף, במסגרת עבודתו במרכז ללימודי דמוקרטיה בהיכל המשפט בחיפה, עסק נאסר בהעברת סדנאות בנושאי חופש ביטוי, חופש תנועה, אלימות ועוד, במטרה להגביר את המודעות לחשיבות זכויות האדם ואזרח.
מזה כשנתיים, עובד נאסר כעורך דין במוקד להגנת הפרט. המוקד הוא ארגון זכויות אדם היושב בירושלים, ופועל להגן על זכויות האדם של תושבי השטחים הכבושים מפני הפרות זכויותיהם מצד שלטונות ישראל. במסגרת עבודתו במחלקה לחופש תנועה,  עוסק נאסר בהגבלות על יציאת פלסטינים מהגדה המערבית לחו"ל, בעיקר למטרת לימודים וקבלת טיפול רפואי, במעבר של פלסטינים בין עזה לגדה ומישראל לעזה למטרת השמירה על התא המשפחתי.

"העיסוק שלי בזכויות אדם קשור באופן הדוק לרקע שלי ושל משפחתי", מעיד נאסר. "משפחתי נעקרה פעמיים מביתה, ראשית במלחמת 1948– מהכפר הפלסטיני לפתא למחנה פליטים, ושוב בשנת 1967 ממחנה הפליטים, כאשר אז המשפחה התפרקה וחלק ממנה עבר לירדן ולגדה. כל הילדות שלי הייתי עד הן לעוני ולמצוקה בשכונה שגדלתי בה בירושלים, אשר נגרמו מהזנחה מכוונת מצד העירייה, והן להתנהלות הקשה של כוחות הביטחון כלפי התושבים. החוויות הקשות האלה המריצו אותי לחפש דרך וכלים כדי להקטין את הפגיעה בזכויות שלי ובזכויותיה של הקהילה שלי, וכך גם היום".

 תמונה של שדא עמאר
שדא עמאר

שדא היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) מאוניברסיטת תל-אביב.

קרא עוד >
שדא עמאר

שדא היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (LL.B) מאוניברסיטת תל-אביב. בסוף שנת 2015 הצטרפה לאגודה לזכויות האזרח, כאחראית על תחום שוויון בהקצאת משאבים ושירותים במחלקת זכויות המיעוט הערבי.
כבר במהלך לימודיה החלה שדא את פעילותה החברתית והפוליטית כאשר לקחה חלק במאבק הדיור של הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, פעלה למען חופש הביטוי הפוליטי והתרבותי של הסטודנטים הערבים בקמפוס והובילה אירועי תרבות רבים, עבדה בדקנאט הסטודנטים בתור רכזת פרוייקט למעורבות חברתית והתנדבה במסגרות שונות כגון ליווי סטודנטים שנה א', תכנית מנהיגות סטודנטיאלית עם התאחדות הסטודנטים הארצית, ליווי מועצת תלמידים עירונית בכפר-קאסם ועוד.

את טרום ההתמחות עשתה בארגון "עדאלה" – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. את התמחותה המשפטית עשתה במשרד עו"ד מיכאל ספרד העוסק בזכויות אדם, במשפט בינלאומי הומניטארי ובמשפט חוקתי ומנהלי ולקחה חלק בעבודה המשפטית של ארגון "יש דין – מתנדבים למען זכויות אדם" בפרויקט "אכיפת חוק" העוקב אחר מיצוי ההליכים המשפטיים נגד אזרחים ישראלים המעורבים בתקיפות על רקע אידיאולוגי נגד פלסטינים בשטחים הכבושים.

לפני הצטרפותה לאגודה לזכויות האזרח, עבדה שדא בתור יועצת פרלמנטרית לחבר הכנסת דב חנין, וליושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן.

"בעיני הכלי המשפטי, הכלי שנמצא כיום בידי החזק השולט, הוא כלי שיש להנגישו ולרתום אותו להתמודדות מול תופעות של חוסר שוויון ואפליה מהותיים המתרחשים בחיינו. במיוחד במציאות בה עקרונות הדמוקרטיה עומדים בסכנה, בה השסע הלאומי ממשיך להעמיק את יחסי הכוח בין הרוב למיעוט, ולהשליך ישירות על מצבן של זכויות האדם", אומרת שדא. "אני מאמינה בחשיבות קידום שיח זכויות האדם המשפטי ושיח זכויות האדם הציבורי, ובשילוב ביניהם."

תמוננה של אנונימוס
יעל פרנקל

בוגרת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) באוניברסיטת בר אילן.

קרא עוד >
יעל פרנקל

בוגרת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) באוניברסיטת בר אילן. במסגרת הלימודים התמקדה בזכויות נשים ומקומו של מגדר במשפט והשתתפה בקליניקת סיוע משפטי לנשים של המרכז לקידום האישה ע"ש רקמן שמטרתו הענקת סיוע משפטי לנשים בענייני משפחה. במסגרת הקליניקה לקחה חלק במאבק משפטי מול בתי הדין הרבניים ובית המשפט לענייני משפחה וביצעה מחקר שסייע בניסוח הצעת חוק בסוגייה מעולם דיני המשפחה. במקביל הייתה שותפה לפעילות אתר "כל זכות" המהווה מאגר מידע מקיף על זכויות תושבי ישראל ודרך מימושן.
בשנת 2015, לאחר סיום התמחותה בפרקליטות המדינה, הייתה שותפה לייסוד עמותת "דיאלוג ירושלמי – حوار مقدسي" שהקומה במטרה לקדם שיח בין מזרח למערב ירושלים, בדגש על הכרה של שתי השפות המדוברות בה, ערבית ועברית. העמותה מהווה קורת גג לפרויקט "מדברות עברית – نتكلم العبريه" שמטרתו הקניית מיומנויות שיח בשפה העברית לנשים ונערות ממזרח ירושלים ולפרויקטים נוספים העוסקים בלימוד ערבית בקרב האוכלוסייה היהודית. במקביל לעבודתה בעמותה, עסקה במשך כשנה בהוראת עברית במזרח ירושלים וכן לקחה חלק באקטיביזם במסגרת ארגונים שונים בירושלים ובשטחים, פעילות שהשפיעה עמוקות על תפיסתה את המציאות המורכבת בה אנו חיות ועל בחירת המשך דרכה.

"אני מאמינה בסקרנות הטבעית ובתנועה המתמדת שמובילות אותי לגלות תחומים ומאבקים חדשים, נחלת חלקם של זכויות אדם ואישה", אומרת יעל. "את המשך פעילותי אני רואה ביצירת גשרים חוצי מגזרים בעלי השפעה על מעגלים שונים שמטרתם לקדם חיים שווים ובעלי משמעות עבור כל בנות ובני האדם. לנגד עיניי אני רואה עולם המבוסס על שוויון, כבוד וסובלנות בין אישה לרעותה, עולם בו החומות המפרידות בין הקבוצות והתרבויות השונות מתמוססות מאליהן".

 תמונה של רון עודד
רון עודד

עודד הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.

קרא עוד >
רון עודד

עודד הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. קודם לכן היה עמית בתכנית חזון, מכון שלום הרטמן בירושלים. עם סיום לימודיו התמחה עודד במחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח.
קודם להתמחותו באגודה, התמחה במסגרת קליניקה סביבתית בלשכתו של חבר הכנסת דב חנין; היה רכז פרויקט "שכונה צעירה" מטעם "צעירים במרכז" במנהל קהילתי דרום בירושלים; מדריך ורכז פרויקטים בתכנית "חברותא" של מכון "הרטמן" בירושלים – תכנית שנתית לבוגרי ובוגרות תיכון מישראל וארצות הברית;  הדריך קבוצה  בעמותת "רצים מהלב" – חינוך למרחקים ארוכים": העצמת ילדים בני העדה האתיופית באמצעות עולם הריצה למרחקים ארוכים. והקים את פרויקט "שרים בגינה", פרוייקט שמטרתו ליצור זירות מפגש קהילתיות דרך המוסיקה.

החזון של עודד הוא להפוך את ירושלים למודל של שכנות טובה: "אני חושב שבמקום להגביה את החומות בין היהודים והפלסטינאים בירושלים המזרחית, ראוי להשקיע בשכנות טובה, במיצוי ההון האנושי, המגוון והפוטנציאל הגלום בחיים משותפים. עם זאת, אפריורית, נקודת המוצא לתהליך כזה חייבת להיות צדק חלוקתי וחברתי בין מזרח ומערב העיר: בתשתיות, בחינוך ובשוויון הזדמנויות.  שהרי "אין שלום בלי צדק" (מאיר אריאל). הכלים המשפטיים, לצד הציבוריים והחינוכיים יוכלו להיות זרז לשינוי המיוחל. אני מקווה להיות בצמתי הכרעה בשירות הציבורי ובמגזר השלישי מהם אוכל להשפיע בצורה הטובה ביותר על צביונה של העיר, בין השאר, באמצעות הכלים שאני רוכש בתכנית "תקנה".

מיכל תותחני
תותחני מיכל

בוגרת תואר ראשון L.L.B (בהצטיינות) במשפטים ותקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני L.L.M (בהצטיינות) במשפט אזרחי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד >
תותחני מיכל

בוגרת תואר ראשון L.L.B (בהצטיינות) במשפטים ותקשורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני L.L.M (בהצטיינות) במשפט אזרחי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
במהלך הלימודים הייתה מיכל עוזרת הוראה לד"ר יפעת ביטון, חברה בקליניקה לזכויות בהליך הפלילי בהנחייתו של עו"ד דוד ברהום, עורכת בעיתון הסטודנטים באוניברסיטה וכתבת של בטאון הפקולטה למשפטים. בנוסף, לקחה חלק בהפקת התיאטרון של הפקולטה למשפטים להנגשת המשפט לציבור, והתנדבה כרכזת תכנית "מבואות משפט"- לחינוך למשפט מגיל צעיר שהוקמה ביוזמתו של פרופ' מנחם מאוטנר. מיכל לקחה חלק ביחידה לשוויון הזדמנויות בפקולטה ושמשה שם כחונכת ובמקביל ללימודים עבדה במשרד המשפטים במחלקת ייעוץ וחקיקה.

במסגרת לימודי התקשורת השתפה מיכל בסמינר בינלאומי העוסק בסיקור קונפליקטים והסכסוך הישראלי-פלשתיני והתמחתה בדוברות ועדות הכנסת. במהלך התואר הראשון שהתה בחילופי סטודנטים באוניברסיטת ESADE  בברצלונה ובמהלך התואר השני שהתה בחילופי סטודנטים באוניברסיטת Siences-Po בפריז ועבדה שם בארגון לשיתוף פעולה כלכלי  OECD במחלקת האמנה נגד שחיתות ושוחד.

לאחר ששבה מפריז עברה מיכל להתגורר עם בן זוגה בלוד ומאז הם מקדמים, בשיתוף עם אגף הרווחה בעירייה, פרויקט להנגשת ידע ומידע לאוכלוסיות בפריפריה בשם "טוב לדעת". את ההתמחות המשפטית שלה עשתה בשירות הציבורי בתחום המשפט הבינלאומי ולאחר מכן החלה התמחות נוספת במגזר הפרטי בליטיגציה אזרחית.

שאיפתה היא מציאת הדרך להנגיש את המשפט ולחזק, בעזרת כלים משפטיים, אוכלוסיות מודרות ומדוכאות. את הפרויקט בלוד הקימה מתוך האמונה שידע משפטי הוא כוח אשר יש להפיצו ולאפשר לקהילה למצות את זכויותיה באופן שווה. " אני מאמינה", אומרת מיכל, "בחיזוק הפריפריה ולמעשה כל מי שנמצאת מדוכאת על ידי החברה, החל בבני ובנות אדם מוחלשים וכלה בבעלי החיים. רואה את הדרך לשינוי ככזו המתחילה במשפט אך דורשת "טיפול הוליסטי" הכולל את כל תחומי החיים ובהם שינויים של תהליכים חברתיים, ייצוג בתקשורת, שינויים טכנולוגיים וכלכליים ודיאלוג המבוסס על תקשורת בלתי מתווכת זו עם זה. הנגשת הידע והמידע הנם נר לרגלי. הנגשה כזו, באמצעים חינוכיים ותקשורת בין אישית, הנה פלטפורמה המאפשרת לחלשות לממש את זכויותיהן ולשרוד תחת הכללים החברתיים המוכתבים להן, ובה בעת מאפשרת לחזקים בחברה להתוודע, להסיר את מחסום הבורות מעיניהם ולא להתעלם ממצוקתו של האחר".