עמיתי תקנה – מחזור א'

מיכל לופט
מיכל לופט

בעלת תואר ראשון (2012) בהצטיינות במשפטים (LL.B) ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד >
מיכל לופט
 ניסיון מקצועי:

כבר במהלך לימודי התואר הראשון, שימשה מיכל כעוזרת מחקר של ד"ר גיא הרפז מהאוניברסיטה העברית, החוקר היבטים שונים בדיני כיבוש, זכויות אדם ומשפט בינלאומי הומניטארי. בהמשך, היא עבדה כמתרגלת בקורס היסוד למשפט בינלאומי בחוג ליחסים בינלאומיים. עם סיום לימודיה, התמחתה מיכל באגף היועץ המשפטי של משרד החוץ, במחלקת משפט בינלאומי, ואף המשיכה לעבוד באגף למשך תקופה קצרה לאחר סיום בחינות הלשכה והסמכתה כעורכת דין, ביוני 2013. כיום מיכל עובדת כעורכת דין במשרד עו"ד שלמה לקר, המתמחה בנושאי זכויות אדם, משפט בינלאומי ומשפט מנהלי, והמייצג קהילות פלסטיניות רבות אשר מתגוררות בשטחים הכבושים.

ה"אני מאמין" של מיכל:

אני שואפת להשפיע ולתרום לשינוי חברתי בישראל פנימה ובין ישראל לבין שכנותיה, בראש ובראשונה העם הפלסטיני. אני מאמינה שבזכות קידום השיח והמודעות בישראל לדיני זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ניתן לבצע שינויים חברתיים, גם אם אלה איטיים ובתחילה לא נראים לעין. אני מקווה כי בשנים הקרובות נזכה לראות יותר ויותר ציות כלפי המשפט הבינלאומי מצד ישראל, וכן מימוש של חובותיה הבינלאומיות, בעיקר בתחום זכויות האדם. אני סבורה שמימוש זה צריך להיעשות מתוך ההבנה שמחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל משקפות נורמות מוסריות בסיסיות ואוניברסאליות, אשר צריכות להיות נר לרגלה של כל מדינה דמוקרטית.

 

ניסיון מקצועי:

כבר במהלך לימודי התואר הראשון, שימשה מיכל כעוזרת מחקר של ד"ר גיא הרפז מהאוניברסיטה העברית, החוקר היבטים שונים בדיני כיבוש, זכויות אדם ומשפט בינלאומי הומניטארי. בהמשך, היא עבדה כמתרגלת בקורס היסוד למשפט בינלאומי בחוג ליחסים בינלאומיים. עם סיום לימודיה, התמחתה מיכל באגף היועץ המשפטי של משרד החוץ, במחלקת משפט בינלאומי, ואף המשיכה לעבוד באגף למשך תקופה קצרה לאחר סיום בחינות הלשכה והסמכתה כעורכת דין, ביוני 2013. כיום מיכל עובדת כעורכת דין במשרד עו"ד שלמה לקר, המתמחה בנושאי זכויות אדם, משפט בינלאומי ומשפט מנהלי, והמייצג קהילות פלסטיניות רבות אשר מתגוררות בשטחים הכבושים.

ה"אני מאמין" של מיכל:

אני שואפת להשפיע ולתרום לשינוי חברתי בישראל פנימה ובין ישראל לבין שכנותיה, בראש ובראשונה העם הפלסטיני. אני מאמינה שבזכות קידום השיח והמודעות בישראל לדיני זכויות האדם והמשפט הבינלאומי ניתן לבצע שינויים חברתיים, גם אם אלה איטיים ובתחילה לא נראים לעין. אני מקווה כי בשנים הקרובות נזכה לראות יותר ויותר ציות כלפי המשפט הבינלאומי מצד ישראל, וכן מימוש של חובותיה הבינלאומיות, בעיקר בתחום זכויות האדם. אני סבורה שמימוש זה צריך להיעשות מתוך ההבנה שמחויבויותיה הבינלאומיות של ישראל משקפות נורמות מוסריות בסיסיות ואוניברסאליות, אשר צריכות להיות נר לרגלה של כל מדינה דמוקרטית.

מיכל זיו
מיכל זיו

בוגרת תואר ראשון (LLB) במשפטים בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס, המכללה למנהל. בוגרת תואר ראשון (BA) ביחסים בינלאומיים ובשפה וספרות צרפתית באוניברסיטה העברית.

קרא עוד >
מיכל זיו
מתמחה במשרד עו"ד גבי לסקי העוסק בהגנה על זכויות-אדם. קודם לכן ריכזתי את מערך המתנדבות והמתנדבים של עמותת א.ס.ף המסייעת לפליטים בישראל והתנדבתי בעמותת ARDC לקידום פליטים אפריקאים בפרויקט המסייע למבקשי מקלט בהגשת בקשותיהם לרשויות המדינה. בעבר עבדתי כרכזת ומנחת קבוצה בפרויקט מנהיגות דו-לאומי שמטרתו הייתה לעודד שיח בין סטודנטים יהודים וערבים, ולספק להם כלים תאורטיים ומעשיים לקידום פעילויות חברתיות עתידיות. במקביל לכך, התנדבתי במשך שלוש שנים במחלקה החינוכית של מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית והייתי פעילה בקידום המאבק בזנות ובסחר בנשים בישראל ובכלל.
פעם היה לי חלום. ובחלום האנושות הייתה כמו סדין לבן וריחני שמכסה ברוך את כל הבריות. במציאות שהכרתי היו על הסדין הרבה מאוד כתמים שחורים-מגעילים, אבל בעזרת המכשירים הנכונים (משפטיים למשל) ועם הרבה מאמץ, הם היו ברי-ניקוי. החלום שלי היה להחזיר לסדין את הלובן הבוהק המיתולוגי שלו כדי שכולנו נחיה באושר יחסי בעולם צודק ושוויוני.
אבל חלום הצדק והשוויון היה מבוסס על הנחה שקרית – הסדין הוא בכלל שחור-מגעיל עם כתמים לבנים. שחור-מגעיל זה הצבע הגנטי שלו, וגנטיקה אי-אפשר לנקות, לא משנה כמה משפשפים. החלום הפך לפנטזיה.
מאז התגלית המדכאת אני כבר לא יודעת מה לרצות מהעולם. צדק ושוויון נשמעים לי כמו אשליה ילדותית. העיסוק שלי בזכויות אדם כבר לא נובע מהשאיפה לשנות את העולם אלא ממניע אנוכי יותר – חוסר סובלנות טורדני כלפי אי-צדק וניסיון להשקיט את המצפון כי "על רכבת דוהרת נייטרליות היא לא אופציה".
ובמעט המקום שנשאר לתקווה, החלום שלי הוא לראות את כל האחראים לאי-הצדק הזה באים על גמולם.
אור סדן
אור סדן

אור גדל בירושלים והתחנך בבית הספר האינטגרטיבי, "גבעת גונן", הממוקם בלב שכונת הקטמונים. אור הוא בוגר תנועת הנוער "השומר הצעיר" אשר פעלה בשכונה בשיתוף פעולה הדוק עם בית הספר.

קרא עוד >
אור סדן
אור גדל בירושלים והתחנך בבית הספר האינטגרטיבי, "גבעת גונן", הממוקם בלב שכונת הקטמונים. אור הוא בוגר תנועת הנוער "השומר הצעיר" אשר פעלה בשכונה בשיתוף פעולה הדוק עם בית הספר. במסגרות אלה, אור בילה זמן רב עם ילדים ונוער מקשת מגוונת הן מתוך השכונה והן מחוצה לה. במהלך שירותו הצבאי כמפקד טנק, קיבל אור את אות נשיא המדינה שמעון פרס על מצוינות צבאית, לאור הקשר הקרוב שיצר עם חייליו, הטיפול והדאגה להם ולמצבם הסוציו-אקונומי.
לאחר סיום לימודיו, החל אור בלימודי תואר ראשון בבית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס, במסלול האקדמי המכללה למינהל. את לימודיי התואר הראשון או סיים בשנת 2014. במהלך התואר, אור השתתף בפרויקטים רבים במכללה, וביניהם היה חבר בכתב העת "המשפט", בתכנית מצוינים חו"ל ובקליניקה לחופש המידע. בנוסף, השתתף אור בקבוצת מחקר מטעמה של הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, שבחנה את מעמדם המשפטי המתהווה של מגני זכויות האדם בישראל.
בשנתו השנייה ללימודים, ובעקבות הצטרפותו לקבוצת המחקר של הקתדרה, החל אור לשמש כמנהלה האדמיניסטרטיבי הראשון. בכך, היה אור חלק מההקמה של הקתדרה מיומה הראשון. אור עסק בארגון כנסים רבים, ופעילויות שונות לצדה של מופקדת הקתדרה, פרופ' ארנה בן-נפתלי. כמו כן, אור עורך את כתב העת '"המשפט" ברשת: זכויות אדם – מבזקי הארות פסיקה", מרגע הקמתו בשנת 2013. במקביל, הוא משמש כרכז בקשות בתנועה לחופש המידע ואמון על קידום השקיפות בחברה הישראלית. מאז שנת 2011 אור משמש כחבר ויו"ר ועדת הביקורת של עמותת האוהדים "הפועל קטמון ירושלים". קבוצה בבעלות אוהדים, המקדמת ערכים של סובלנות ומלחמה בגזענות.
"אני מאמין כי החברה בישראל חייבת להיות סובלנית וסבלנית יותר, ומוכרחה להכיר במציאות המורכבת בתוכה אנו חיים. מציאות שכוללת חיים משותפים עם אזרחיה הישראלים של המדינה, וסכסוך ישראלי-פלסטיני הכולל כיבוש שנמשך כבר קרוב לחמישה עשורים. שיח זכויות האדם חייב לחזור לקדמת הבמה, תוך התייחסות כבדת משקל לגילויי גזענות והפליה כלפי ערבים, מזרחים, אתיופים ועוד וכן הפליה כלפי נשים. התופעות הללו, ורבות נוספות, פוגעות בדמוקרטיה הישראלית, ומסכנות את הלגיטימיות של ישראל כמדינה דמוקרטית. אני בטוח כי בעזרת יצירת שיח פורה ותכניות פעולה מסודרות, ניתן יהיה לגשר על המחלוקות הפנימיות בחברה הישראלית ובד בבד לנסות ולמצוא הסדר מדיני שיאפשר לערבים החיים עמנו וכן לשכנינו הערבים להגדיר את עצמם לפי רצונם ולקבל את קשת הזכויות המגיעות להן. אני סמוך ובטוח כי הידע שארכוש בתכנית יועיל לי בהמשך הדרך במטרה לקדם את הפעולות החיוניות לקידומה של דמוקרטית אמתית ומקיפה במדינת ישראל."
ראודה מורקוס
ראודה מורקוס

מורקוס הינה בעלת תואר ראשון במשפטים וכעת מתמחה בתחום דיני עבודה. מורקוס הינה בעלת רקע אקדמי קודם בספרות עברית ובלשנות כללית ושולטת בשלושת השפות ערבית, עברית ואנגלית.

קרא עוד >
ראודה מורקוס
מורקוס הינה בעלת תואר ראשון במשפטים וכעת מתמחה בתחום דיני עבודה. מורקוס הינה בעלת רקע אקדמי קודם בספרות עברית ובלשנות כללית ושולטת בשלושת השפות ערבית, עברית ואנגלית. ראודה מורקוס אקטביסטית מובילה בתחומי זכויות אדם, נשים וקווירים. הייתה ממקימות וממנהיגות של כמה יוזמות וארגונים, חברת הנהלה של כמה ארגונים ומשתתפת בפעיליות רבות בארץ ובחו"ל כדי לקדם את המטרות שמאמינה בהן כמו שוויון וזכויות אדם.
משנת 2008 ראודה מארגנת ומנהיגה פלטפורמה לאקטביסטים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה. בשנת 2009, יחד עם קבוצת פעילים יסדו התארגנות לזכויות, מגדר ומיניות. במטרה לתרום לבנייתה של רשת Mantiqitna, פלטפורמה דינמית, שנוצרה על ידי ובתמיכתם של יחידים וקבוצות פעילים ופעילות לזכויות, מגדר ומיניות. זהו מרחב, שבו יכולים להמשיך לצמוח ולטפח אחד את השני כפעילים למען צדק חברתי. ראודה היא פעילה פוליטית ומשוררת מכפר יאסיף כפר פלסטיני בצפון הגליל. מאז 1993 היא פעילה פמיניסטית בארגוני נשים, ותנועות נגד כיבוש. בשנת 2003, ראודה ייסדה יחד עם 8 נשים,  את אסוואת, קבוצה חלוצית של נשים לסביות פלסטיניות, קבוצה הפועלת למתן לגיטימציה וביטוי של המיניות של הקבוצה דרך תוכניות הסברה, חינוך, העצמה ודוברות. ראודה ניהלה את אסוואת מ 2004 ועד סוף 2008.
ראודה הייתה הראשונה מבין נשים פלסטיניות וערביות "לצאת מהארון" ולעמוד בפומביות כאישה לסבית קווירית. האומץ והנכונות לחלוק את ה"עצמי" הינו בגדר הפגנת תמיכה והעצמה לכל הנשים הלסביות הפלסטיניות. דרך עבודתה באסוואת וMantQitna, באה לידי ביטוי במיקום השיח של הומוסקסואליות, לסביות או קוויריות על סדר היום החברתי- הפלסטיני. בשנת 2007 זכתה בפרס Felipa de Souza. אחד הציטוטים של ראודה מורקוס: להיות מיעוט גורם לך להיות רוב ביכולת לראות את האחר, וזה שווה את כל העולם כדי להמשיך את המאבק בשבילו!
רוני קרני
רוני קרני

בוגרת (בהצטיינות) תואר ראשון במשפטים, LL.B המסלול האקדמי המכללה למנהל (2014). מתמחה במשרד נזיקין המייצג תובעים בפגיעות גוף שונות הנובעות מתאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית.

קרא עוד >
רוני קרני
בוגרת (בהצטיינות) תואר ראשון במשפטים, LL.B המסלול האקדמי המכללה למנהל (2014). מתמחה במשרד נזיקין המייצג תובעים בפגיעות גוף שונות הנובעות מתאונות דרכים, תאונות עבודה ורשלנות רפואית. פעילה במרכז תמורה למניעת אפליה (ע"ר) ועובדת בשיתוף פעולה עם עו"ד רוני אלוני סודובניק בעשיה למען קורבנות גילוי עריות ותקיפה מינית בילדות.
פעילה בצוות המשפטי של קבוצת הפעולה הפמיניסטית "מפסיקות לשתוק עכשיו תורכם". עוזרת הוראה של ד"ר יפעת ביטון במכללה למנהל ובאוניברסיטה העברית.
תחומי עניין: משפט ומגדר, דיני נזיקין ממבט פמיניסטי, משפט בינלאומי פומבי, דיני משפחה מהיבט זכויות הקהילה הגאה.
יש לי חלום: היכולת להתחתן ביום מן הימים עם בת זוגי, היכולת לאמץ ילדה מבלי לנסוע לחו"ל ולשלם הון, השוואת זכויות מלאה לזוגות חד מיניים ולכל קשת הלהטבפא"ק, ביטול הצורך במצעד הגאווה .
אורי זכי
אורי זכי

לאחר שסיים שירותו כקצין בצה"ל  החל אורי מסלול ששילב בין פעילות פוליטית ובין פעילות למען שלום ישראלי-פלסטיני וסיום הכיבוש הצבאי בשטחים. אורי סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2001

קרא עוד >
אורי זכי
לאחר שסיים שירותו כקצין בצה"ל  החל אורי מסלול ששילב בין פעילות פוליטית ובין פעילות למען שלום ישראלי-פלסטיני וסיום הכיבוש הצבאי בשטחים. אורי סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2001. במקביל ללימודיו שימש כיועצו של שר המשפטים יוסי ביילין, והמשיך לעבוד לצידו גם מחוץ לממשלה. במסגרת זו היה אורי חלק מהצוות המו"מ המצומצם שהגיע ליזמת ז'נבה – מודל הסדר קבע ישראלי-פלסטיני והיה דובר היזמה עם השקתה. מאוחר יותר נבחר אורי ליו"ר צעירי מרצ. בבחירות לכנסת ה 19 נבחר למקום העשירי ברשימת מרצ לכנסת.
לאחרונה סיים אורי שליחות בת כארבע שנים בוושינגטון שם הקים וניהל את נציגות ארגון זכויות האדם בצלם בארה"ב. תחת ניהולו היה בצלם ארה"ב לקול מוביל בנושא זכויות האדם בדיון על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בבירה האמריקאית. אורי קיים עשרות הרצאות ותדרוכים באוניברסיטאות המובילות ברחבי ארה"ב, בבתי כנסת ומכוני מחקר, כמו גםלגורמי ממשל בכירים ולמחוקקים בקונגרס, כשהוא מציג בפניהם זווית ישראלית אותנטית על נושאים הקשורים בקידום והגנה על זכויות אדם בשטחים. ב 2008 קבע מגזין פורבס ישראל כי אורי הוא בין המנהיגים הפוליטיים הצעירים המבטיחים. ה"וושינגטון מגזין" כלל את אורי שנתיים רצופות כאחד הצעירים המשפיעים בוושינגטון הבירה, ב 2012-13. מאמרי דעה פרי עטו  מתפרסמים תכופות בעיתונות הישראלית והאמריקאית.
"אני מאמין גדול ביכולת של קבוצת אנשים נחושה להביא לשינויים משמעותיים בחברה. אני מאמין גדול במעשה הפוליטי. אני אוהב את ישראל ומאמין שלמרות הקשיים, על הדור שלי מוטלת המשימה להביא לשגשוגה על ידי קידום השלום המיוחל עם שכנותיה תוך סיום הכיבוש הצבאי על הפלסטינים, קידום צדק חברתי שיבטיח שכל הישראלים יהנו מפירות כלכלתה, ויצירת סולידריות אמיתית בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, מכל רקע אתני, פוליטי ודתי. בעיני מחוייבות לזכויות אדם ותירגומה למעשה הם המפתח לשינויים אלה. זו הסיבה שאני ב'תקנה' ".
 תמונה של עמוס לאור
עמוס לאור

בוגר תואר ראשון במשפטים ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תעודת הוראה באזרחות.

קרא עוד >
עמוס לאור
בוגר תואר ראשון במשפטים ופילוסופיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תעודת הוראה באזרחות.
במהלך הלימודים היה עמוס חבר מערכת כתב העת "משפטים", וחבר בקליניקה לזכויות אדם בינלאומיות בהנחייתה של עו"ד נטע פטריק. עמוס עבד במשרדו של עו"ד יוסי חביליו, היועץ המשפטי לשעבר של עיריית ירושלים ושימש כעוזר הוראה בקורס "מבוא לדיני עבודה" של פרופ' גיא דוידוב. במשך שנתיים ריכז את פרויקט "עומדים בשער" של עמותת "קו לעובד" אשר נועד להגן ולקדם את תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במוסדות חינוך. בנוסף לכך, שימש כמנחה קבוצות בנושא זכויות עובדים בהכשרות לתעסוקה לנוער בסיכון מטעם עמותת על"ם, הנחה סדנאות בבתי ספר מטעם מחלקת החינוך של מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית, ועבד כמורה לאזרחות בבית ספר תיכון בירושלים. מתחיל השנה התמחות משפטית באגודה לזכויות האזרח.
מחפש את הדרך לקדם זכויות אדם בישראל דרך כלים משפטיים וחינוכיים. כלים אלה משלבים ומשלימים זה את זה בעיצוב חיינו המשותפים כחברה: המשפט מייצר תמריצים לשמירתו ועונשים על הפרתו, בעוד החינוך מטמיע בפרט את ההכרה הפנימית בערכם של כללי המותר והאסור; בית המשפט משמש כזירה למאבק נוקב על צדק, בעוד הכיתה משמשת מקום לדיאלוג על משמעותו; המשפט תובע הכרעה פסקנית, בעוד הכיתה מזמינה שאלה ספקנית. ההתמודדות עם הצורך לתרגם ולהנגיש את השפה המשפטית מאתגרת את אנשי המשפט, תובעת מהם לחיות את חייהם מחוץ לקהילה מקצועית סגורה, ודורשת מהם לייצר פתרונות משפטיים לעוולות מתוך תחושת אחריות ואימוץ מבט חברתי רחב.
בת חן משינסקי אבן
בת חן משינסקי אבן

בשנת 2012  סיימתי בהצטיינות תואר ראשון במשפטים LL.B  מטעם בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס במסלול האקדמי, המכללה למינהל.

קרא עוד >
בת חן משינסקי אבן
בשנת 2012  סיימתי בהצטיינות תואר ראשון במשפטים LL.B  מטעם בית הספר למשפטים על שם חיים שטריקס במסלול האקדמי, המכללה למינהל. במהלך התואר זכיתי לקחת חלק פעיל בשתי קליניקות משפטיות, הראשונה היתה קליניקת עבודת הפרקליטות- הלכה למעשה והשניה היתה סמינר קליני של הקליניקה לזכויות נשים. ההשתתפות בקליניקות אלה פתחה לי צוהר לעולם העשייה החברתית.
כיום אני עובדת כעו"ד בעמותת טבקה – משפט וצדק ליוצאי אתיופיה- עבודתי כוללת מתן סיוע וליווי משפטי בנושאים מגוונים, כגון טיפול בתיקי אפליה ברבדים שונים, תביעות לשון הרע- בגין התבטאויות גזעניות, התמודדות מול רשויות הרווחה ועוד. זאת בנוסף להשתתפות פעילה בוועדות הכנסת השונות לצורך הבעת עמדה ושינוי חקיקה ומדיניות. כמו כן בעבר התנדבתי בפרויקט "עד"י" – של עמותת על"ם שם עסקתי בהנגשת זכויות, תוך הענקת סיוע משפטי וליווי שוטף לנערות המוגדרות כנערות בסיכון.
וכן בשדולת הנשים- שם עסקתי במתן ייעוץ משפטי ראשוני לנשים שהופלו בשל מין/הורות/לידה, מתן מענה לפניות בגין הטרדה מינית במקום העבודה וביצוע של מחקרים משפטיים ביחס לסוגיות ספציפיות הנוגעות לתחומי העיסוק של השדולה.
אני מאמינה שכל אדם זכאי לממש את עצמו בצורה הטובה ביותר, לכל אחת ואחד מאיתנו מגיעה נקודת פתיחה שווה. בין אם מדובר באישה, עולה, או אדם בעל מוגבלות. ברור כי זהו אינו המצב הקיים בפועל, אך אני שואפת לפעול על מנת לקדם את השוויון בכל דרך אפשרית. פעילותי משתרעת על מגוון זירות –  בזירה המשפטית, למשל באמצעות הגשת השגות ותביעות כלפי גופים ובעלי תפקידים הנוהגים בגזענות. בזירת קידום המדיניות, באמצעות השתתפות בוועדות הכנסת והשמעת קולה של האוכלוסיה המוחלשת, תוך קידום חקיקה אשר מטרתה להביא לחברה שוויונית וסובלנית יותר. ובזירה החברתית- תוך הנגשת זכויות וחינוך בתוך הקהילה, באמצעות העברת הרצאות ל"סוכני זכויות" בקהילה וכן דרך כל פונה אשר בעניינו אני מטפלת.
עידו תמרי
עידו תמרי

בוגר תואר ראשון במשפטים ובתכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים במדעי הרוח (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב (2009).

קרא עוד >
עידו תמרי
בוגר תואר ראשון במשפטים ובתכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים במדעי הרוח (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל אביב (2009). כמו כן, הוא בוגר קורס העיתונאיים של גלי-צה"ל שם גם עשה את שירותו הצבאי.
לאחר סיום לימודיו התמחה ועבד עידו כעורך דין במשרד עו"ד מיכאל ספרד המתמחה במשפט חוקתי, משפט מנהלי ומשפט בינלאומי. במסגרת עבודתו הוא ניהל את שני פרויקטים של ארגון "יש דין": האחד: "מצ"ח" שעניינו העצמת הליכי אכיפת החוק כנגד אנשי כוחות הביטחון המבצעים עבירות לכאורה במהלך שירותם כנגד פלסטינים בשטחים הכבושים, והשני: "אכיפת החוק", שעניינו העצמת הליכי אכיפת חוק כנגד אזרחים ישראלים המבצעים עבירות על בסיס אידיאולוגי כנגד פלסטינים בשטחים הכבושים. בנוסף, היה שותף לייצוג מספר ארגוני שלום וזכויות אדם נוספים, ביניהם "שוברים שתיקה", וכן ייצוג לקוחות פרטיים בנושאי זכויות אדם כגון: חופש מצפון, חופש תנועה, וחופש ביטוי. כיום עובד עידו כעיתונאי בערוץ 10 ומשמש כעורך ראשי של התוכנית "חמש עם רפי רשף". בעבר היה עורך משנה של תכנית התחקירים "המקור" (חדשות 10), וכן ערך מספר תכניות אקטואליה ברדיו של אילנה דיין ורינו צרור.
בין השנים 1892–1895 שהה המלחין הצ'כי אנטון דבוז'אק בניו יורק וניהל את הקונסרבטוריון הלאומי בעיר. הגעתו התאפשרה לאחר שהובטח לו, על-פי דרישתו, כי תלמידים ממוצא אפרו-אמריקני ואינדיאני יזכו למלגות לימודים במוסד. המפגש עם אותם תלמידים והמסורת המוזיקלית שהביאו עימם, העניקה לו את ההשראה לכתיבת הסימפוניה התשיעית שלו "מן העולם החדש". היצירה, שהפכה אחת הפופולריות בספרות המוסיקה הקלאסית, מבוססת על מוטיבים משירי עם של אותם מיעוטים. בכל פעם שאני שומע את היצירה הזו, הפרויקט החברתי שעומד מאחוריה מהוה עבורי השראה לפעילות שלי בזמן הזה.
לירן בן שושן
לירן בן שושן

בסיום לימודיו התיכוניים למד לירן בישיבה הגבוהה "עטרת ירושלים" במשך שנתיים בהן עיצב את אישיותו, בנה את עולם ערכיו והכין עצמו לשירות הצבאי.

קרא עוד >
לירן בן שושן
בסיום לימודיו התיכוניים למד לירן בישיבה הגבוהה "עטרת ירושלים" במשך שנתיים בהן עיצב את אישיותו, בנה את עולם ערכיו והכין עצמו לשירות הצבאי. בהמשך, התגייס ליחידת אגוז שבה נבחר להיות מצטיין בקורס הטירונות וכן שימש בתפקיד סמל צוות. לאחר שירותו הצבאי החל את לימודיו האקדמיים בתכנית המצטיינים לתואר המשולב במשפטים וחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למנהל. במהלך לימודי התואר הראשון לקח לירן חלק בפרויקטים מגוונים, בהם: סטודנט למען סטודנט, מועדון דיבייט, קורס גישור וכיתת אומן של המכון למדיניות העם היהודי במטרה להעשיר את מרחב ידיעותיו ולנצל את יכולותיו על מנת לתרום לקהילה. "לתחום זכויות האדם בצורתו המשפטית",כותב לירן, "נחשפתי השנה במסגרת הפעילות בקבוצת המחקר בנושא 'ריבונות נזילה' מטעם הקתדרה לזכויות אדם על שם אמיל זולא. בתקופה זו נחשפתי לרוחב ולעומק האין סופי של תחום זה. גילית כי בכל עניין בחיים שלנו, ציבורי או פרטי, מימד מסוים של תחום זה מופיע לפעמים באופן ישיר וברור ולפעמים בצורה עקיפה וסמויה. ראיתי איך תפישות העולם שלנו, עולם הערכים שלנו והדעות שלנו מקיימים יחסי גומלין עם תחום זה. לבסוף, ראיתי איך במשך כל חיי פעלתי והשפעתי בתחום זה ללא הבנה עמוקה בעניין. גיליתי כי תחום זה קרוב לליבי ומעסיק אותי רוב חיי באופנים שונים".
בבחירות לכנסת ה- 19 לקח לירן חלק פעיל במטה של שר הכלכלה נפתלי בנט ומונה להיות יושב ראש מטה הצעירים של מפלגת 'הבית היהודי'. במסגרת תפקידו זה ריכז את פעילות צעירי המפלגה והחל בתכנון והקמה של 'צעירי הבית היהודי'. בכך הניח את היסודות להקמת הגוף שפועל בימים אלו ומונה תאי סטודנטים, צוות כנסת, צוותי שטח ועוד. בבחירות המקומיות לשנת 2014 שימש לירן כראש מטה הבחירות של מועמד לראשות המועצה ביישוב מגוריו וכיום מכהן כחבר ועדת הכספים ביישוב. בנוסף לכל אלה, עבד במהלך השנתיים האחרונות בארגון "מעגלים" כמדריך חברתי של תלמידי כיתה יב' במטרה להכינם לחיים שאחרי הבגרויות בכלל ולשירות הצבאי בפרט, תוך שימת דגש על אורח חיים משמעותי מבחינה חברתית.
"אני מאמין כי על כל אחד ואחת מוטלת האחריות לפעול לשיפור פניה של החברה בה אנו חיים. אחריות זו ניתן לפרוט למעשים יום יומיים תוך הקפדה על התנהגות בין אישית  ובאמצעות מעורבות בהתנהלות הכלל חברתית. אחריות זו מהווה את המסד לקיומה של חברה מתוקנת שבה הדאגה העצמית אינה קודמת לדאגה לזולת, שבה לאנשים אכפת וחשוב אחד מהשני ובשל כך קיימת עזרה הדדית והתנהגות מכובדת והגונה האחד כלפי השני."
לירן דוד
לירן דוד

בוגרת התכנית המשולבת למשפטים (LL.B) ולעבודה סוציאלית (BSW) באוניברסיטה העברית בירושלים (2010).

קרא עוד >
לירן דוד
בוגרת התכנית המשולבת למשפטים (LL.B) ולעבודה סוציאלית (BSW) באוניברסיטה העברית בירושלים (2010). במהלך לימודיה שימשה לירון כעזרת הוראה ומחקר, לקחה חלק בקליניקת הסיוע לנשים נפגעות אלימות בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, התנדבה בדירת מחסה לנערות בסיכון של עמותת "עלם" בירושלים והוכשרה כעובדת סוציאלית בהוסטל לשיקום האסיר בירושלים, ובעמותת "רעות" הפועלת לשילובם וקידומם של נפגעי נפש בקהילה. בנוסף, פרסמה לירון שני מאמרים פרי עטה העוסקים בסוגיית הסעדים החברתיים בישראל וכן באפשרות להגיש סיוע  רגיש-תרבות לנשים נפגעות אלימות, וכן זכתה במספר פרסים על מצוינות אקדמית וחברתית.
לאחר טרום התמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שימשה לירון כמתמחה בבית המשפט העליון, בלשכתו של כבוד השופט חנן מלצר. כיום עובדת לירון כעורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) במשרד המשפטים. המחלקה מסייעת בידי היועץ המשפטי לממשלה במתן ייעוץ והנחיה משפטיים לממשלה ולגופים ציבוריים נוספים, וכן מקדמת ומלווה הליכי חקיקה והצעות חוק ממשלתיות ופרטיות במגוון נושאים מתחומי המשפט המנהלי.
ובאופן אישי…
אני מאמינה, והייתי רוצה לחיות, בחברה בה מתקיים שיח פורה ויצירתי בין החברה האזרחית לרשויות המדינה במגוון תחומים, ובראשם, בסוגיות של צדק חברתי. התבוננות במצבים שונים, חברתיים ומשפטיים, דרך עדשת עולם התוכן הטיפולי והקהילתי של העבודה הסוציאלית, סייעה לי לראות את צדדיו השונים של המשפט ככלי לשינוי חברתי  – את הכוח וההשפעה שיש למערכת המשפט על חייהם של פרטים וקבוצות כמו גם הבנה של מגבלותיו של עולם זה ושיח הזכויות המתנהל בו. אני מאמינה כי באמצעות שילוב יצירתי בין כלים ומתודולוגיות השאובים משני עולמות התוכן – עולם המשפט ועולם העבודה הסוציאלית – ניתן, ואפשר, לקדם התייחסויות מורכבות ומקיפות לסוגיות שונות בחברה הישראלית ולשפר את פניה.