איתי סבירסקי

עו"ד איתי סבירסקי

עשייה בשטח היא מוטיב חוזר בחייו של עו"ד איתי סבירסקי – השטח הוא איזור הפעילות המרכזי והזירה המשפטית היא חלק ממנו.

עו"ד סבירסקי נולד בשנת 1974 והחל בפעילותו למען זכויות אדם עם ייסוד תנועת "אומץ לסרב", בתחילת שנות ה-2000. במסגרת זו פעל עו"ד סבירסקי, קצין קרבי במילואים, כדי להפסיק את הכיבוש. דרך הפעולה לא הייתה משפטית אלא מ"השטח" – פרסום עצומות שנחתמו על ידי קצינים ולוחמים המסרבים לתת ידם לכיבוש ולשרות בשטחים הכבושים. התנועה אף הייתה מועמדת לקבלת פרס נובל לשלום.

לאחר התמחות באגודה לזכויות האזרח ועבודה במשרדים פרטיים בתחום דיני העבודה, פנה עו"ד סבירסקי לחינוך באקדמיה – והפך למנחה בקליניקה למשפט ורווחה של אוניברסיטת תל אביב. גם כאן השינוי שאותו הוביל החל מהשטח – התאגדות עובדים. תחילה ניסה עו"ד סבירסקי להביא להתאגדות במסגרת חוקי המשחק הקיימים, כלומר התאגדות במסגרת ההסתדרות. במהרה התברר לו כי הגוף הקיים אינו מספק עוד את המענה הראוי להבטחת זכויותיהם של העובדים החלשים במשק.

כהמשך ישיר לפעילות בקליניקה הקים עו"ד סבירסקי את ארגון "כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי". הארגון פועל מתוך אמונה שהתאגדות עובדים תאפשר צדק חברתי רחב ועמוק יותר ומבוסס על מבנה שמשאיר את הכוח בידי העובדים. עו"ד סבירסקי מאמין שדרך ההתאגדות ניתן יהיה בסופו של דבר להגיע לשינויים חברתיים אחרים, שכן התאגדות עובדים היא בבחינת מעורבות חברתית שלהם, התוודעות לזכויותיהם וליכולת שלהם להביא לשינוי בחייהם.

בין המאבקים העיקריים להם היה שותף עו"ד סבירסקי בתחום זכויות העובדים ניתן למנות את קבלת התביעה של עובדי הקבלן ממשרד הפנים להיקלט כעובדי מדינה, בדומה לעובדים אחרים לצידם הם עובדים;[1] יצירת ועדים חדשים שההסתדרות סירבה תחילה לאפשר את התאגדותם; העלאת קצבאות הזקנה; מאבקי עובדי הקבלן באוניברסיטאות; הקואליציה להעסקה ישירה; ועוד מאבקים רבים מספור.

במאמרו "לא על המשפט לבדו, לא על ההסתדרות לבדה: קידום התארגנות עובדים ככלי יעיל לאכיפה עצמית של זכויות ולהעצמה חברתית" שטח עו"ד סבירסקי את תפיסת העולם שלו בנוגע לעריכת דין לשינוי חברתי – לגישתו למשפט יש מקום במאבק לשינוי חברתי, זהו כלי שראוי להשתמש בו, אך אין לטעות: זהו כלי בלבד, ולא המטרה. כלומר, להבנתו חלק מעורכי הדין החברתיים מגדירים עצמם באמצעות המשפט במהלך המאבק החברתי, במקום להיות פעילים חברתיים הנעזרים במשפט במאבקם. מסיבה זו עריכת הדין היא לא דרך המאבק המרכזית של ארגון "כוח לעובדים". הארגון מעודד את הפעילות בשטח ונותן סיוע ארגוני לאותם ועדים. הפן המשפטי הוא אמנם מרכיב חשוב בכל התארגנות, שכן ללא הידע המשפטי אין היתכנות להתארגנות, אך הוא מהווה את אחד הנדבכים של העשייה למען זכויות העובדים, ולא את כולה.

איתי הוא בן לאנשי אקדמיה העומדים בראש מרכז אדווה, החוקר את הפערים החברתיים בישראל. סביר להניח שבית גידולו תרם לכך שבבגרותו תחנות חייו סובבות סביב עשייה למען החברה והציבור, מתוך מטרה להפוך את החברה הישראלית לצודקת יותר. המשפט הוא כלי בידיו לתרום לחברה בה הוא חי ולשנות אותה לטובה.

סע"ש (ת"א) 25296-12-14 אוחנה נ' משרד הפנים – מנהל התכנון (פורסם בנבו, 6.8.2015).