אלעד קפלן

עו"ד אלעד קפלן

אזרחים בישראל הפוגשים בממסד הדתי בצמתי חייהם נתקלים לעתים בקשיים ובביורוקרטיה קשוחה. אחד מחלוצי המאבק למען זכויותיהם לחופש דת ולשוויון הוא עו"ד אלעד קפלן.

קפלן נולד באנגליה בבית ציוני-דתי. בגיל 6 עלה עם הוריו לישראל, למד במוסדות הציונות הדתית, בין היתר בישיבת הקיבוץ הדתי "מעלה גלבוע", והשלים שירות צבאי מלא לצד לימודים תורניים. לאחר-מכן סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה ותואר שני במדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן. התזה שלו בתואר השני עסקה בפמיניזם דתי וסמכות דתית במרחבים מקוונים. את התמחותו עשה ברשות למשפט וטכנולוגיה (רמו"ט) במשרד המשפטים. בשנים האחרונות עסק ביוזמות שונות הקשורות לפלורליזם דתי והתחדשות יהודית והשתתף במעגלי שיח לשלום. בהקשר זה, שימש, בין היתר, כרכז פעילות ודובר תנועת "ציונות דתית ריאלית" שעסקה בקידום שיח שלום בציונות הדתית. כמו-כן, קפלן הוא ממייסדי פורום "תג מאיר" הפועל נגד גזענות ופשעי שנאה וחבר מזכירות בארגון. כיום, קפלן גר ברחובות ומנהל את מרכז הסיוע והמחלקה המשפטית בעמותת "עתים" העוסקת בסיוע לנתקלים בקשיים מול הממסד הדתי.

פעילותו המרכזית של עו"ד קפלן היא בעמותת "עתים" בה הוא ניהל ומנהל מספר מאבקים חשובים. הפעילות בעמותה נחלקת לפעילות מיקרו, המתרכזת בסיוע לפונים הנתקלים בבעיות מול הממסד הדתי כגון: רישום לנישואין, גיור, אפליית נשים ועוד, ולפעילות מאקרו העוסקת בעיצוב זהות המדינה, בשילוב נכון בין הערכים היהודיים לערכים הדמוקרטיים וביצירת חברה צודקת, שוויונית ופלורליסטית המכבדת את חופש הדת. אחד ההישגים של קפלן ו"עתים" במאבק למען שוויון נשים המופלות בממסד הדתי היה, לאחר מאבק ממושך, בג"ץ המקוואות הקובע שיש לאפשר לנשים לטבול במקווה ללא נוכחות בלנית, על-מנת לשמור על פרטיות הטובלת ולאפשר לה לטבול לפי המסורת והאמונה שלה, ללא כפייה והפרעה חיצונית. הצלחה נוספת, בעקבות לחץ של "עתים", הייתה בהנחיית הרבנות הראשית (בתקנה 12ג לתקנות והוראות לרישום נישואין של הרבנות הראשית) שנשים תוכלנה להעיד, בעת פתיחת תיק ברבנות, שהחתן והכלה רווקים, כאשר בעבר, ברוב המועצות הדתיות, רק גברים יכלו לעשות כן. מאבק נוסף שמנהלים קפלן ו"עתים" הוא בתביעה לאפשר לנשים להיות יועצות משפטיות במסגרת בתי הדין הרבניים.

קפלן ועמותת "עתים" מטפלים גם בסוגיית הגיור ומסייעים לעולים עם שורשים יהודיים שאינם נחשבים יהודים לפי ההלכה ועוברים תהליך גיור קפדני ונוקשה ברבנות. קפלן ועמותת "עתים" נאבקים למענם בתופעות של פסילה ואי הכרה בגיורים באופן רטרואקטיבי, ובין היתר הקימו את בית הדין הפרטי "גיור כהלכה" המגייר בדרך מקלה ומקרבת. אחד ההישגים החשובים של קפלן ו"עתים" בתחום זה היה עתירה כנגד מדיניות הגיור הנהוגה, בה נקבע שגיורי בתי דין פרטיים, שלא דרך מונופול הרבנות, יוכרו בישראל. קבוצות חשובות נוספות שקפלן עוזר להן הן קבוצות המקבלות שירותי דת נוקשים ובעייתיים מאוד בשל הספק שמטילה הרבנות ביהדותן, כגון עולי בריה"מ לשעבר ויוצאי אתיופיה. הרישום לנישואין עבור קבוצות אלו הוא תהליך קשה ביותר, ובחלק מהמועצות הדתיות אף היו משתמשים בחוקרים פרטיים שיחקרו את חברי אותן קבוצות ויבררו את יהדותם. בזכות עתירת קפלן ו"עתים" לבג"ץ התופעה הופסקה.

עו"ד קפלן עוסק בזכויות אדם גם בדרך שאינה משפטית. כך למשל הוא לוקח חלק וולונטרי בפורום "תג מאיר" העוסק בקירוב לבבות בין יהודים לערבים ונאבק בהסתה ובגזענות של קיצונים יהודים נגד ערבים, וממילא מציב מראה שחורה מול פעילי "תג מחיר". כמו-כן, קפלן לוקח חלק במעגלי שיח לשלום, מתוך רצון לקדם ולתת לגיטימציה לשלום באמצעות שיח בין-דתי, במטרה לשים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני, לכיבוש ולפגיעה בזכויות אדם בסיסיות של הפלסטינים. בנוסף, הוא כותב טורים ומאמרים בבמות שונות בתחומים הקשורים לזכויות אדם, כגון בענייני דת ומדינה, פמיניזם דתי, זכויות גרים, גזענות נגד מיעוטים, אפליה והדרה של אוכלוסיות מוחלשות, שחיתות בממסד הדתי ועוד.

ייחודיותו של עו"ד קפלן בפעילותו לקידום זכויות אדם, בעיניי, היא בזהותו כגבר יהודי, אשכנזי, דתי הנאבק למען פלורליזם וחופש דתי ולמען זכויות נשים, ערבים, מזרחים וקבוצות מוחלשות נוספות. לטעמי, הוא מגלם בדמותו, כבן לקבוצת הרוב ההגמוני, את היכולת לקחת אחריות ולהתייצב לצד המאבקים הצודקים של הקבוצות אליהן אינו משתייך, מתוך הבנה עמוקה שמאבקן אינו אינטרס מצומצם שלהן, אלא אינטרס שלנו כחברה רב-תרבותית החפצה בחיים משותפים, בשלום ושוויון ובקידום הטוב המשותף לכולנו.