עו"ד בריאן סטיבנסון

בריאן סטיבנסון הוא עורך דין אפרו-אמריקאי הפועל למיגור תופעת מאסר ההמונים בארה"ב ולהגנה על המועמדים להוצאה להורג ולמאסר לכל החיים ופרופסור למשפט קליני באוניברסיטת ניו יורק. בסיס פועלו בתפיסה לפיה תופעות אלו בארה"ב הן המשך ישיר לדורות של אפליה ודיכוי גזעי כמו גם דיכוי של אוכלוסיות השרויות בעוני. בבגרותו, זכה במלגת לימודים לאוניברסיטת הרווארד וסיים בשנת 1985 את לימודיו שם. במהלך לימודיו, כחלק מהתמחות קיץ, התוודע סטיבנסון לארגון  Southern Center for Human Rightsשם סייע בייצוגם של אסירים המיועדים להוצאה להורג ומצא את יעודו בלימודי המשפטים.

לאחר סיום לימודיו, חזר סטיבנסון לארגון בו התמחה. בשנת 1994 ייסד, בשיתוף עם הארגון, את ארגון ה EJI- Equal Justice Initiation שנמצא במדינת אלבמה. במסגרת היוזמה המשיך סטיבנסון בייצוג אסירים המחכים להוצאה להורג או שנשפטו למאסר לכל החיים ושל פונים נוספים – נשים, קטינים ומיעוטים אחרים – עליהם נגזרו עונשים קשים במסגרת הפלילית האמריקאית. עבודתו של סטיבנסון במסגרת הארגון הביאה לביטול מאסר קטינים לכל החיים ללא אפשרות שחרור, אלא במקרים נדירים בהם נקבע כי שיקום הקטין אינו אפשרי לחלוטין.

סטיבנסון נולד במדינת דלאוור ומרבה לספר בראיונות בתקשורת, כמו גם בספרו “Just Mercy: A Story of Justice and Redemption” על חוויותיו כילד שחור במערכת החינוך האמריקאית לאחר איסור הסגרגציה, אך לאור המורשת המפלה והמדירה.חוויות אלו, בשילוב עם הקהילה בה הוא גדל והכנסיה אותה הוא ומשפחתו פקדו במחוז נעוריו, עיצבו את תפיסת הצדק שלו לאורך כל חייו והדבר ניכר בראיונות עמו כמו גם בספרו.

במסגרת הספר, נפרסת תפיסת הצדק המנחה את סטיבנסון בעבודתו היומיומית כעו"ד העוסק בקידום של צדק חברתי בתחום הענישה הפלילית באמצעות הצגת תיקים בהם טיפל והצגת סיפורי חייהם של אלה המצויים בשולי החברה – מסיבות כלכליות, חברתיות, גזעיות ואחרות.

בבסיס תפיסת העולם והצדק של סטיבנסון עומד משפט מרכזי לפיו:

 “Each of us is more than the worst thing we’ve ever done.”

סטיבנסון רואה בעיקרון זה הנחיית עבודה עת באים לשפוט אדם ולגזור את דינו. בעבודתו, כפי שעולה גם מהסיפורים בספרו, רואה סטיבנסון באדם מכלול אשר אינו מצטמצם למעשה, או מעשים, ספציפיים שביצע. סטיבנסון מציע לבתי המשפט אליהם הוא פונה את המכלול של האדם העומד בפניו- ביניהם נסיבות חייו הכלליות והחברתיות, וקורא לעונש מידתי אשר ייקח בחשבון את כל המכלול הקרוי אדם ולהבעת חמלה כלפיו.

משכך, מציע סטיבנסון לראות את האדם כמושפע מחוויות הקהילה אליה הוא משתייך והעוולות שנעשו לה במשך השנים. הדבר נחוץ, לעמדתו, לשם זיהוי הקשר בין עוולות חברתיות היסטוריות ועכשוויות לבין התנהלותה של המערכת המשפטית והכוח השלטוני המופעל. כך, בהרצאה שנתן בכנס של טד (TED) מציג סטיבנסון את הקשר בין מעשי הלינץ' שבוצעו בשחורים בדרום ארה"ב לבין הוצאתם להורג במסגרת המערכת הפלילית האמריקאית כיום. לפי סטיבנסון, המערכת הפלילית מבצעת הריגה שיטתית של אפריקאים אמריקנים, כהמשך ישיר לתופעת הלינץ'. הדבר עולה מנתונים לפיהם הסיכוי לפסיקת גזר דין מוות על רצח של אדם לבן גבוהה פי 11 מפסיקת עונש מוות אם האדם הוא שחור ולמעשה גבוהה פי 22 אם מדובר ברוצח שחור של קורבן לן. לתפיסתו, לצורך קבלת תמונה מלאה של אי הצדק הקיים בתוך החברה יש לבחון את פעולותיה, הבאות לידי ביטוי בנתונים, לאור ההיסטוריה של הקהילה האפרו-אמריקאית כמו גם של קבוצות אחרות בחברה, המצויות בשוליה.

לסיכום, בעבודתו, מקדם עוה"ד סטיבנסון את עיקרון המידתיות בגזירת הדין על ידי תפיסת האדם כמכלול, לרבות נסיבות חייו. בכך, יש בה כדי לשלב את מושג החמלה בתוך כללי המשחק הברורים והנוקשים של המשפט. שינוי כאמור, יש בכוחו לקדם אג'נדה חברתית.

תפיסתו של סטיבנסון את האדם והאופטימיות האדירה אותה הוא מציג, יוצרת, עבורי לפחות, מוטיבציה ותקווה לשינוי חברתי בר קיימא.