ברק כהן - צילום: דור מלכה

עו"ד ברק כהן

עו"ד ברק כהן, אותו תיאר לאחרונה עו"ד אביגדור פלדמן כ"בעל אינסטינקטים של צייד שועלים ויכולת תגובה של קאסיוס קליי", החל את דרכו בתחום המשפט הפלילי. התכונות  שייחס לו פלדמן במאמרו, אכן שירתו אותו נאמנה במסגרת עבודתו כסניגור. במשך מספר שנים הוא ייצג נאשמים וזכה לפרנסה מכובדת, ליוקרה ולמוניטין בקרב חבריו למקצוע. במקביל לעבודתו, לצורך הרחבת הדעת והעמקת הידע המקצועי, השלים לימודי תואר שני בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה שם העמיק בלימודי המשפט החוקתי. בעקבות כך, החל לבחון באופן ביקורתי את משטר מדינת ישראל. בראיונותיו לכלי התקשורת, כהן מרבה להצביע על שתי נקודות מפנה בקריירה המקצועית שלו: האחת קשורה לאירוע אישי – הליכי גבייה פוגעניים שנקט בנק לאומי כנגד בת זוגו בעקבות חוב שהיה רשום על שמו שהתגבש בעקבות הלוואה לטובת קניית מכונית יוקרה; השנייה הגיעה על רקע המחאה החברתית של שנת 2011 בה לקח חלק משמעותי החל מימיה הראשונים, כאשר הוא חובש שני כובעים "כובע של אזרח שתומך במחאה, וכובע של עורך דין וסנגור, שתורם את יכולותיו המקצועיות למען המחאה". לדבריו, החוויות הללו הביאו אותו לגמור אומר בליבו להתמסר לפעילות חברתית ולכרות שותפויות פוליטיות בין מגזריות של קבוצות מדוכאות בחברה לטובת מאבק משותף בעוולות הממסדיות ובצורת המשטר במדינת ישראל.

עבור החלק הארי של עורכי דין לזכויות אדם "היכל המשפט אינו אלא זירת מלחמה – מלחמת הצדק" (חיים ה' כהן  "מבחר כתבים, קציר עשור הגבורות" 508 (תשס"א)). עבור ברק כהן, "מלחמת הצדק" מתחילה במרחב הציבורי וברשתות החברתיות ולעיתים עוברת להיכל המשפט ומתנקזת לתוכו. משכך, ארגז הכלים אותם מפעיל כהן במאבקיו למען זכויות אדם בישראל הוא ורסטילי, כאשר המשפט הוא רק אחד מן האמצעים העומדים לרשותו. לצד פעילותו המשפטית, מוביל כהן גם פעילויות אקטיביסטיות כגון הפגנות, תליית כרזות, הפעלת לחץ באמצעות הרשתות החברתיות ואף כתיבה והלחנה של שירי מחאה. כהן ממקד את מאבקו בפרטים מתוך המערכת ובכך הופך, פעמים רבות שלא בטובתו, את מאבקיו לאישיים. ההיגיון העומד מאחורי טקטיקה זו הינו שבמאבק המתנהל מול פנים אמתיות, בעלי כתובת ומספר טלפון, אפשר להשיג הרבה יותר ממלחמה במערכת ערטילאית. במסגרת המאבקים להם כהן היה שותף הוא התעמת עם מנהלי בנקים, ראש לשכת עורכי הדין, שוטרים ופוליטיקאים בעבר ובהווה. לא פעם כהן יזם מפגשים עם אותן דמויות במרחב הציבורי.

כהן מתנהל לדבריו, במסגרת גבולות הגזרה אותם משרטט ותוחם החוק. עם זאת, לעיתים קרובות הוא מוצא עצמו כנאשם בהפרתו ומשלם בעקבות כך מחירים כבדים. כהן ספג אלימות משטרתית במספר הזדמנויות ישב במעצר; כתבי אישום הוגשו כנגדו כמו גם צווי הרחקה. לאחרונה נתווספה גם השעיה מעיסוק במקצוע עריכת הדין והרשעה בגין העלבת עובד ציבור בעקבות שיר שזכה לאלפי צפיות ושיתופים ברשת אותו חיבר על שוטר אשר לדבריו של כהן ניסה להניא אותו מלפעול לטובת אוהדי בית"ר ירושלים ומשסירב, טפל עליו שקרים.

בפעילותו כהן קורא תיגר על ההגדרות ועל הפרשנות המסורתית הנוגעת לממשק שבין מקצוע עריכת דין לפעילות אקטיביסטית ומערער על המוסכמות בנוגע לגבולות חופש הביטוי ובכלל זה גם לעניין עבירת העלבת עובד הציבור (סעיף 288 לחוק העונשין). לעניין זה יפים גם דבריו של שופט בית המשפט המחוזי גרשון גונטובניק שאמר כי אופן פעולתו של כהן "מעורר את השאלה – במלוא כובד משקלה – של לגיטימיות הנקיטה בצעדים פליליים נגד מי שנטען כלפיהם כי חצו את הקווים האדומים הסבים סביב מחאה חברתית".

השפה השגורה בפיו, אשר קללות ולשון הקודש משמשות בה בערבוביה – שהיא בכוונת מכוון בה בעת גבוהה ונמוכה – מצליחה לטשטש אבחנות דיכוטומיות מקובלות: בין ימין ושמאל, בין מהוגנות מקצועית לציבוריות עממית. טשטוש גבולות זה מאפיין גם את סוגי המאבקים בהם הוא מעורב: אלה כוללים לא רק את נפגעי המשטר הקלאסיים, כגון העניים והאמנים, אלא גם את הפלג החרדי הקיצוני "נטורי קרתא" ואת חברי מועדון הכדורגל הבית"רי "לה פמיליה". ממילא כהן מצליח לעורר דיון ציבורי ער פעם אחר פעם ולקבץ סביבו קבוצה גדולה של תומכים ושותפים לדרך ולצידם רבים אחרים אשר פעולותיו משמשות עבורם כחומר למחשבה, ואף להערכה רבה גם אם לא להזדהות: המקוריות, חציית הגבולות תוך טשטושם והנכונות לשלם מחיר אישי, נכונות שאינה מובנת מאליה, מעוררים כבוד. אולי אפילו  השראה.