בתיה כהנא דרור

עו"ד בתיה כהנא דרור

עו"ד בתיה כהנא דרור היא אישה דתיה אורתודוקסית, פמיניסטית ופעילה חברתית  "פמיניזם דתי הוא מנוע חשוב ומרכזי בתנועה לשחרור האישה הישראלית, ולו מעצם העובדה שאחד ממקורות האפליה המרכזיים בישראל כלפי נשים הוא בהלכה ובדת היהודית, והביטוי שלו הוא בדיני המעמד האישי, שכולם מחויבים אליה".

מאז שנת 2008 משמשת מנכ"ל ארגון "מבוי סתום", המעניק ייצוג משפטי ותמיכה לנשים מסורבות גט באמצעות שימוש בכלים הלכתיים, העולים בקנה אחד עם ערכים ליברליים, ופועל לקידום שוויון וצדק חברתי לנשים בתחום המעמד האישי. בנוסף, היא מנהלת את הקליניקה למען עגונות ומסורבות גט במרכז האקדמי שערי משפט.

(צילום: ניר צפריר)

כהנא-דרור נולדה בחיפה, למדה באולפנת כפר פינס, והיא הבוגרת הראשונה של האולפנה, אשר  התגייסה לצה"ל. היא נשואה, אם לארבעה ומתגוררת ביישוב נס הרים. כהנא-דרור בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה ותואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. היא בעלת השכלה בתחומים מגוונים נוספים: לימודים לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, לימודי אמנות, לימודי תקשורת וטלוויזיה ולימודים בבית המדרש "אלול" (בית מדרש לחילוניים ודתיים).

את ראשית דרכה החלה כעיתונאית, ואף הייתה ממייסדי תכנית האקטואליה "פופוליטיקה" בערוץ הראשון. לאחר מכן, שימשה מרכזת מועצת יח"ד (המועצה ליחסי חילונים, חרדים ודתיים) שליד בית הנשיא.

כהנא-דרור עוסקת בעבודתה באיזון העדין שבין  ההלכה היהודית לבין פמיניזם וזכויות אדם. היא הובילה יוזמות חקיקה כדוגמת תיקון לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין),  תיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג ותיקון לחוק הדיינים, המחייב מינימום של אישה אחת כחברה בוועדה למינוי דיינים.

על הישגיה הבולטים נמנים כמה מפסקי הדין המשמעותיים הקשורים בסרבנות גט ובהתנהלות בתי הדין הרבניים, כדוגמת העתירה שהגישה, במסגרתה חייב בית המשפט העליון את המדינה לקבוע מסלול כשירות נוסף, אשר יאפשר לנשים להתמודד על תפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים, וכן פסק הדין התקדימי של בית הדין הרבני האזורי בצפת, המתיר אישה עגונה מנישואיה לבן זוגה, השרוי בתרדמת תקופה ארוכה. בתגובה לפסיקה פורצת הדרך, כתבה. "…גם במסורת של ההלכה היהודית האפשרות שבית הדין ייקח את הסמכות לפרק את הנישואים במקום הבעל איננה חדשה, החל מהמשנה ועבור ברמב"ם. החידוש הוא בהרחבת גבולות העיקרון, בתנאי יישומו ובעובדה שהוא טומן בחובו פוטנציאל לאלטרנטיבה הלכתית מודרנית, המאפשרת כניסה ויציאה מהנישואים, והמכירה באישה כבישות משפטית שוות זכויות לגבר".

היא המייסדת והמובילה של מיזם "נישואים פרטיים כהלכה", המאפשר לזוגות נשואים להינשא בטקס חתונה יהודי אורתודוכסי מחוץ לרבנות. המסלול כולל מנגנונים למניעת סרבנות גט ועגינות, והוא מיועד לאותם אלה המעוניינים בנישואין כהלכה, ועם זאת שואפים לנישואין אחראיים, הוגנים ושוויוניים.

כהנא-דרור לא הסתפקה רק בניסיונות לשינוי מבחוץ. בשנת 2015 התמודדה על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת. מועמדותה עוררה התנגדות רבה בקרב רבנים ואנשי ציבור מן הציונות הדתית. שעות אחדות לפני מועד הבחירות המקדימות, הסירה את מועמדותה. בראיון ל-ynet הסבירה את פרישתה:  "אני מחזיקה בתפיסת עולם לאומית וימנית, אבל שואלת את עצמי, איך אוכל לשבת במקום שבו "שלום" היא מילה מגונה".

לאחרונה הובילה פניה של עורכות דין וטוענות רבניות לשרת המשפטים איילת שקד, ובה הזהירו מפני "סוס טרויאני", המסתתר בהצעת חוק הלאום, המבקשת לתת עדיפות פרשנית למשפט העברי. לדבריהן, הצעת החוק עלולה לשמש כלי בידי "אלה הרוצים לראות את מדינת ישראל הופכת למדינת הלכה ואת הנשים חוזרות למעמדן הנחות בחברה פטריארכלית-דתית, מודרות מתפקידים בכירים ומשוללות זכויות אזרח"

פעילותה הציבורית כוללת: חברות בוועד המנהל של המכון לאסטרטגיה ציונית, חברות בוועדת היגוי של הפורום לבחירה חופשית בנישואין, חברות בוועדה המייעצת של פרויקט "על משמר הכנסת" (מכון מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרי/ות ציבור בתחום הדת והמדינה) פעילות התנדבותית בארגון "קולך" ועוד. היא נבחרה לאחת ממאה הישראלים פורצי הדרך ומעוררי ההשראה לשנת 2013, ובשנת 2014 נבחרה לאחת מ-100 הנשים המשפיעות בישראל במגזר הדתי על ידי גיליון "נשים" של העיתון "מקור ראשון", ואחת מתוך 10 הנשים המשפיעות בקטגורית המשפט.

צילום: ניר צפריר

הציטוט לקוח משירו של אמנון דנקנר "בלוז מדרגות הרבנות"