תמוננה של אנונימוס

עו"ד הילה טנא-גלעד

עו"ד הילה טנא-גלעד מקדמת את ההגנה על זכויות אדם במערכת הממשלתית הישראלית באמצעות הטמעת דיני זכויות אדם בכל הכלים שעומדים לרשות המדינה ושבאמצעותם היא פועלת מול אזרחיה.

עו"ד הילה טנא-גלעד היא ילידת נצרת עילית, בוגרת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה מאוניברסיטת חיפה. בתחילת דרכה המשפטית עבדה במגזר הפרטי בתחום שוק ההון. לאחר סיום לימודי התואר השני, הצטרפה למגזר הציבורי והחלה לעבוד במשרד המשפטים. מאז 2009 היא עומדת בראש אשכול זכויות אדם במחלקת ייעוץ וחקיקה (בינלאומי). פעילות האשכול שעו"ד טנא-גלעד מובילה מתמקדת בהיבטים רחבים של דיני זכויות אדם ופועלת בתוך המדינה, מול משרדי ממשלה והחברה הישראלי, ומחוצה לה, מול גופים בינלאומיים.

כלפי חוץ, האשכול אמון על מערך הדיווחים לוועדות זכויות האדם של האו"ם וההופעות בפניהן, ורק לאחרונה (אוקטובר 2017) הובילה את הדיווח לאמנה למניעת אפליה נגד נשים (Convention on the Eradication of all forms of Discrimination Against Women), וכן השתתפה במשלחת שעסקה בדיווח של מדינת ישראל בפני מנגנון ה-UPR  (Universal Periodic Review).ה-UPR הוא מנגנון הדיווח העיתי על מצב זכויות האדם של כלל מדינות העולם בפני מליאת המועצה לזכויות אדם בז'נבה.  במסגרת בחינת הצטרפות לאמנות זכויות אדם כמו גם הכנת הדיווח העתי לכל אמנה, מתנהל שיח פנים-ממשלתי משמעותי בעניין העמידה של המדינה בסטנדרטים של האמנה, זיהוי מגמות שיפור וכן זיהוי תחומי מדיניות או חקיקה שלא התקדמו מספיק בתקופה האחרונה. בהתאם, האשכול משתתף בתהליכים יזומים של התקדמות בתחום זכויות האדם על מנת לקדם את עמידתה של מדינת ישראל במחויבויות ובסטנדרטים הנדרשים בתחומים אלו במישור הבינלאומי.

בשיח הפנים-ישראלי ופנים-ממשלתי, עו"ד הילה טנא-גלעד עוסקת בהטמעת האמנות והוראות דיני זכויות האדם הבינלאומיים בכל אפיקי הפעולה של הממשלה: בחקיקה, תקנות ומנגנונים מדינתיים, בהליכים בערכאות השונות, בצוותי עבודה וחשיבה. בנוסף, במסגרת כהונתה כראש האשכול, טנא-גלעד שמה דגש על  הכשרות, הרצאות והדרכות לכל גורם – במערכת הממשלתית ומחוצה לה – בנושאי זכויות אדם, על מנת להעלות את המודעות לנושא והבנה של המחויבויות של ישראל בתחום זה.

 

פעילותה של טנא-גלעד אינה נותרת  במישור הממשלתי בלבד: האשכול היה מעורב בעריכת והכנת ניירות עמדה ברורים, פומביים וזמינים ברשת האינטרנט לציבור הרחב במספר נושאים: הטיפול בקטינים פלסטינים במערכות המשפט באיו"ש, התמודדות ישראל עם סחר באיברים, הטיפול בעבירות אידיאולוגיות, מנגנוני פיקוח על רשויות אכיפת החוק ועוד. הנגשת מידע מסוג זה  לציבור היא נדבך חיוני בביצור מעמד זכויות אדם בישראל, שכן היא מגבירה את שקיפות המערכת ומסייעת לאזרחים לעמוד על זכויותיהם כאשר הם נתקלים באירועים ספציפיים בהם הם חשים שזכויותיהם נפגעו.

בנוסף, טנא-גלעד עובדת על שיפור השיח מול החברה האזרחית וטיוב הדינמיקה של ההתנהלות בין גורמי הממשלה לחברה האזרחית, בכדי להעמיק את שיתוף הפעולה וכדי לאפשר את הגברת הקול של פעילי חברה אזרחית. העמקת השיח מתבצעת, בין היתר, במסגרת שיתוף פעולה עם מרכז "מינרבה" באוניברסיטה העברית באמצעות פרויקט התייעצות שוטפת ושיח עם ארגוני החברה  האזרחית בנושא זכויות אדם. בנוסף, האשכול בראשותה מקיים, תוך שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה שונים, שולחנות עגולים במוסדות אקדמאיים נוספים – כמו מכללת ספיר ואוניברסיטת חיפה – בהם מתקיים שיח בלתי אמצעי עם ארגוני חברה אזרחית וגורמי שטח בנושאי זכויות אדם.

 

עבודתה של עו"ד טנא-גלעד היא חיונית לתפקוד משרדי הממשלה, אך אינה מורידה ממורכבותה . עורכת דין אשר, בדיונים פנים-ממשלתיים, מנתחת הצעות ויוזמות מתוך נקודת המבט של עולם זכויות אדם, עשויה למצוא את עצמה משמשת לא פעם כמעין "שומרת סף", ומשמיעה עמדות שעשויות להיתפס כעמדות של "הצד השני". תפקיד מסוג זה הינו מאתגר בהיבטים אלו, וניתן לסבור כי לעיתים שומרת הסף מוצאת עצמה חשופה לביקורת ואף "בודדה במערכה". בעת ובעונה אחת, טנא-גלעד היא עובדת מדינה, ונדרשת תמיד לבחון את הסוגיה משני צדיה – מתוך הבנה שבתור עורכת דין ש"הלקוחה" שלה היא המדינה, עליה לאפשר לה להשיג את מטרותיה ולקובעי המדיניות להגשים את יעדיהם, תוך עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים של דיני זכויות האדם. מורכבות ואתגרים אלו אינן סיבות להשאיר את העיסוק בזכויות אדם לגורמי חברה אזרחית בלבד, אלא להפך – קידום זכויות אדם מתוך המסגרת הממשלתית והשמעת הקול של עולם זכויות האדם, תוך הנגשתו עבור מקבלי ההחלטות מבטיח כי אותה שאיפה להגביה את רף ההגנה על זכויות אדם תישמע ותישקל על ידי מקבלי ההחלטות באופן שוטף.