עו"ד ועו"ס לירון דוד

לירון דוד היא עורכת דין ועובדת סוציאלית, המשמשת כיום כמנהלת תחום יחסים בינלאומיים בעמותת אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש, תחום אותו היא פיתחה ומובילה בשנים האחרונות. לירון פועלת לקידום זכויות האדם של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, בזירה המקומית והעולמית, תוך קידום השתתפותם ושמיעת קולם של המתמודדים בתהליכי קביעת מדיניות וחקיקה בעניינם.

לירון היא בוגרת לימודי תואר ראשון במשפטים ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ותואר שני כעמיתת הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא בתכנית "תקנה" מחזור א', אותו סיימה בהצטיינות יתרה, בבית הספר למשפטים המכללה למנהל. היא גם בוגרת סדנת הכתיבה "הלכה למעשה" ע"ש עו"ד מישל הלפרין המוצעת במסגרת הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא.

במהלך לימודיה האקדמאים, עבדה במגוון מסגרות עם אוכלוסיות מודרות ופעלה לקידום זכויותיהן ורווחתן הסוציאלית. היא עבדה עם אוכלוסיות בקצה רצף הסיכון – צעירות דרות רחוב, נשים נפגעות אלימות ואסירים משוחררים נפגעי סמים. בנוסף טיפלה וליוותה אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית שהתגוררו במערך דיור מוגן בירושלים.

לאחר לימודיה, התמחתה בבית המשפט העליון אצל השופט חנן מלצר. עם סיום התמחותה והסמכתה לעורכת דין, החלה לעבוד במשרד המשפטים במחלקת יעוץ וחקיקה. במסגרת עבודתה הייתה שותפה ואף הובילה תהליכי חקיקה בנושאים חוקתיים ומנהליים, ובין היתר בתחום השילוב בצבא ובשירות האזרחי של אוכלוסיות מיעוטים. העיסוק בקידום השוויון של אוכלוסיות מודרות ומחולשות לצד הרצון לפעול במרחב החברתי תוך שילוב תחומי המקצוע האקדמאיים, הובילו את לירון להתחיל את עבודתה בעמותת "אנוש" ולהקדיש את מרצה לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית.

ב"אנוש", לירון החלה עבודתה כמזכירת העמותה ועוזרת מנכ"ל. לצד עבודה זו היא פיתחה עד מהרה את תחום קידום המדיניות והחקיקה בעמותה והובילה אותה להיות גוף מוביל ומשמעותי בשיח זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות בישראל. היא פעלה להכנסת שיח זכויות האדם לארגון ולהנחלת התפיסה שעבור רווחת המתמודדים, בנוסף לפיתוח ומתן שירותים, על הארגון לפעול לקידום מעמדם וזכויותיהם, בפעולות סנגור, קידום תהליכי חקיקה ועיצוב והשפעה על המדיניות. תהליך זה נעשה במקביל לשינויים משמעותיים בשיח הציבורי הישראלי בתחום המוגבלות בכלל ובריאות הנפש בפרט- המעבר מהגישה הרפואית לגישה החברתית כלפי מוגבלות נפשית, המתבססת על ההכרה בזכות לשוויון של אנשים עם מוגבלויות ומתמקדת במבנה וביחסי הכוח החברתיים כמקור למוגבלות.

תחום בריאות הנפש נתון לסטיגמה במישורים שונים- בתפיסות הקיימות בקרב מעצבי מדיניות, התקשורת והציבור הרחב. תפיסתו השלילית בחברה, מציבה חסמים רבים עבור האנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית לפנות לעזרה, למצות זכויות, להתאגד ולפעול באופן ציבורי לשיפור מעמדם, זכויותיהם והשירות אותו הם מקבלים. קולם של המתמודדים אינו נשמע, והם לעיתים מורחקים ומודרים מהחברה. מתוך כך, הנחת העבודה של לירון שהובילה לגיבוש צורת עבודתה הייחודית היא שהדרך לשינוי המציאות חייבת להיות על ידי עבודה בשותפות עם המתמודדים. לירון, הובילה את הארגון ללוות לראשונה הליך חקיקה ייחודי  (תיקון מספר 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) הנוגע בנימי נימיו של תחום האוטונומיה של אנשים עם מוגבלות, בשיתוף מתמודדים שפעלו יחד לגיבוש ההמלצות והשתתפו בדיונים בכנסת. מטרת התיקון הייתה למקד ההליכים הקבועים בחוק ברצונו של האדם, כעיקרון המנחה לפעולה. במהלך דיוני וועדת החוקה ציינה לירון:

" ..במקום סיכון צריך להתייחס לסיכוי. אנשים שמתמודדים עם מגבלה נפשית יכולים לפתח את חייהם, להשתקם… ההגבלה של האפשרות שלהם לטעות על ידי מינוי אפוטרופסות לתקופות ארוכות לא מאפשרת להם צמיחה והתפתחות.. לטעות זה חלק מתהליך ההחלמה והשיקום… מצבם המשתנה ותהליך ההחלמה והשיקום שעומד בפני אנשים עם מוגבלות מחייב גמישות ויכולת לכיבוד עצמאותם ואחריותם לניהול חיים עצמאיים מלאים בכבוד.."

בנוסף, לתחום החקיקה, לירון הייתה שותפה להגשת עתירות לשיפור מערך הדיור השיקומי בתחום בריאות הנפש והובילה את "אנוש" להצטרף לקואליציות של ארגונים העוסקים בתחום לקידום הנושא בישראל. הכל מתוך מטרה להגדיל את כוחם של המתמודדים עם מוגבלות נפשית ליצור שינוי חברתי, להטמיע את עקרונות האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות וליישמה בתחום בריאות הנפש. בשנה וחצי האחרונות לירון הקימה את המחלקה הבינלאומית של הארגון ובעקבות זאת קיבל הארגון מעמד מייעץ למועצה החברתית כלכלית באו"ם (ECOSOC). מעמד זה איפשר קידום עבודה עם ארגונים בינלאומיים ואזוריים בתחום בריאות הנפש.

במקביל לפעילותה המקצועית פרסמה לירון  מספר מאמרים העוסקים בחיבור שבין משפט וחברה ובפרט זכויות חברתיות, בסיוע רגיש תרבות לנשים נפגעות אלימות, בנגישות למינהל ולתהליך מיצוי הזכויות ובהשפעת הרגולציה של מכרזים על עיצוב השירותים החברתיים.

לצד הישגיה בשינוי המדיניות והזירה הציבורית, תרומתה של לירון לקידום זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות, נובעת גם מפיתוח צורת עבודתה, שבאה לביטוי משמעותי בתהליך חקיקת חוק הכשרות המשפטית. צורת עבודה שהלכה למעשה מבטאת את השינוי אותו היא מבקשת לחולל – עבודה משותפת עם מתמודדים תוך הדגשת כוחם, עצמאותם, זכותם ויכולתם ככל אדם אחר, לבחור להשפיע ולנהל את חייהם.