עו"ד ניקול (ניקי) מאור

עו"ד ניקול (ניקי) מאור היא אישה מעוררת השראה אשר מהווה דוגמא ומופת למי שהעשייה למען זכויות אדם זורמת בעורקיה, וכזו שמובילה את מאבקיה ביד רמה, תוך כבוד רב והסברת פנים לסובבים אותה.

ניקי מאור נולדה באוסטרליה ואת שני תאריה הראשונים סיימה ב-University of New South Wales, שבסידני. במהלך התואר הראשון במשפטים התמחתה בתחום זכויות האדם. מיד לאחר מכן, בשנת 1989, החליטה לעלות לישראל והתגוררה בקיבוץ "לוטן", אחד הקיבוצים הרפורמיים באזור הערבה. עוד לפני המעבר לקיבוץ, פעלה ניקי בתנועה הרפורמית והייתה בין מקימי תנועת הנוער הציונית הרפורמית בסידני בשנת 1980. לדבריה חייה היהודיים החלו עם התנועה הרפורמית עוד בחו"ל וממשיכים עימה עד היום.

כשהתגוררה בקיבוץ החליטה לגשת למבחני ההסבה של לשכת עורכי הדין בכדי שתוכל לעסוק בעריכת דין בישראל. לאחר שעברה בהצלחה מבחנים אלו החלה להתמחות אצל השופט אמנון כהן בבימ"ש השלום באילת. באותם ימים, תקופת ההתמחות הייתה בת שנה וחצי ומשך ההתמחות בשירות הציבורי היה מוגבל. על כן, בתום שנת התמחות בבית המשפט החלה להתמחות אצל עו"ד אביגדור פלדמן שם נחשפה לתחום זכויות האדם בישראל בצורה שהייתה משמעותית עבורה.

ניקי סיימה את מבחני הלשכה בשנת 1992. במדינת ישראל, ימים אלו היו שיאן של תקופת העליות הגדולות ממדינות חבר העמים ואתיופיה. בזמן זה, התנועה הרפורמית החליטה על הקמת קו סיוע משפטי לעולים ולניקי הוצע להקים ולנהל את הסניף בתל אביב בשנת 1993. בתקופה זו היתה  העשייה המרכזית של ניקי בתחום הסיוע המשפטי לעולים חדשים, בסוגיות השלובות בקשיי קליטה הנובעים מעלייה כשהמשמעות היא עיסוק בכל סוגיה הנוגעת לעולים חדשים. כך, היא הובילה הצלחות משפטיות רבות ביניהן ייתור הפרוצדורה המשפטית באשר לתיקוני גיל בקהילה האתיופית ועוד.

 

עם השנים, ועם הקמת ארגונים נוספים שעסקו בתחומי זכויות אדם, שהשיקו עם תחומי הפעילות של "קו לעולה", וכן עם שיפור המצב המשפטי בנוגע לחלק מהתחומים הנוגעים לסוגיות של עלייה, החלה ניקי להתמקד בתחומי שבות ואיחוד משפחות בעיקר מול רשות האוכלוסין וההגירה. הנושאים המרכזיים בהם עסקה ברבות השנים היו סביב סוגיית הגיור והפעילות רבת השנים בתחום זה הפכה אותה למומחית בו והיא מהווה בור סוד לכל המבקש להתמצא בתחום.

ניקי היא בין עורכות הדין הבולטות בתחום הגיור מאז שנת 1995, ובמשך השנים היא הופיעה במספר רב של עתירות ותיקים משפטיים בנושא זה. סוגיית הגיור עוסקת בשאלות בעלות מורכבות פוליטית, מדינית, חברתית ומשפטית. השאלה – "מיהו יהודי?" גוזרת מתוכה בחינת זכאותו של אדם לעלות לישראל, קבלת מעמד מכח שבות, מהווה מוקד מחלוקת תמידי במדינת ישראל.

 

ייתכן ותחילת חייה בישראל כעולה חדשה והשתייכותה לתנועה הרפורמית, שהובילה למאבק ארוך שנים לקבלת הכרה ולגיטימציה מגורמים ממסדיים במדינת ישראל, גרמו לניקי להתאהב בעשייה בתחום ולראות בחשיבותו ובהשפעתו הרבה על תחום זכויות האדם בישראל. היא הייתה אחת מעורכות הדין שייצגה את העותרים בהלכות מהפכניות ומשמעותיות בתחום הגיור שהתקבלו בישראל, כגון בג"צ מקרינה-טושביים בו נדון עניינה של קבוצת מתגיירים אשר עברו לימודים לקראת גיור בישראל במשך כשנה, ואת הליך הגיור עצמו עברו מחוץ לישראל ושבו אליה מיד בתומו. בניגוד לעמדת שר הפנים, קבע בג"צ כי אין נפקות למועד הגיור וכי הצטרפות לעם היהודי בישראל מיד לאחר הגיור ולא לקהילה המגיירת, אינה שוללת את ההכרה בגיור לצורכי שבות.

באופן דומה, לא רבים יודעים כי בהלכת נעמת אשר קבעה כי גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל או בחו"ל עומד בתנאים לשם שינוי רישום במרשם האוכלוסין, היו שלוש עתירות נוספות וניקי הייתה עורכת הדין המייצגת באחת מהן. פסק דין משמעותי נוסף אותו הובילה ניקי היה במקרה של קוני טיילר, בו לא התקבלו הפרשנויות המגבילות של שר הפנים באשר לתנאים מכוחם זכאית מתגיירת לעלות לישראל ולקבל מעמד עולה. תפיסתה של ניקי היא כי כל אדם הוא עולם ומלואו ועל כן כל מקרה יקבל את תשומת הלב הראויה לו. יחד עם זאת, היא תמיד תפעל תוך חתירה מתמדת לזיהוי ושינוי תופעות רוחב בכדי לסייע למספר רב יותר של אנשים.

בימים בהם נדמה כי תפיסות דתיות שמרניות כופות על מדינת ישראל לקפוא על השמרים בכל הנוגע למימוש זכויות יסוד בנושאים של דת ומדינה, ממשיכה ניקי לפעול ללא לאות בכדי לשמור על צביונה הדמוקרטי והיהודי של ישראל תוך שמירה על כבודן של הבריות והגנה על זכויותיהן.