עו"ד סאמי ארשיד

עו"ד סאמי ארשיד הוא עו"ד ירושלמי, המשתמש בכלי המשפטי כאמצעי לבניית חזון חלופי לירושלים, כעיר שבה למרות המורכבות הפוליטית והלאומית, זכויות אדם מוגנות ונשמרות והעיר ושטחיה משמשים לטובת רווחתם וקידומם של  תושביה.

 

עו"ד סאמי ארשיד נולד בשנת 1970, גדל בדבורייה שבעמק יזרעאל התחתון, והשלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בשנת 1993. מיד עם הסמכתו כעורך דין בשנת 1994, נסע לאנגליה ללימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת ססקס בהתמחות במשפט מסחרי בינלאומי, במלגה מלאה של משרד החוץ הבריטי. עם שובו לירושלים בשנת 1995, ומאז – למעלה משני עשורים – הוא משתמש בכישוריו במשפט המסחרי לצורך עיסוק בתחום זכויות האדם ובעיקר בעיסוק הנוגע לזכות לתכנון ודיור. עיסוקו נוגע במגוון תיקים: תיקים עקרוניים בתחום זכויות האדם והזכות לתכנון ודיור, אלפי תיקים בודדים של צווי הריסה, וכן תיקים העוסקים בפגיעה בזכות הדיור או זכויות אדם אחרות כמו זכות התנועה והזכות למשפחה. בנוסף על פעילותו כעורך דין, בימים אלו הוא כותב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא "המשפט כערובה לרווחה כלכלית בעידן זכויות המיעוטים במשפט הבינלאומי".

לצד פעילות ענפה זו, עו"ד ארשיד מעביר סדנה אקדמית בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, העוסקת בתכנון ובנייה בירושלים לאור עקרונות הצדק המעברי. בסילבוס הקורס המוצג לסטודנטים כתוב כך:

"הקורס המוצע נועד לחשוף את הסטודנטים לסוגיות משפטיות בתחום הקרקעות, תכנון ובניה ושימור בירושלים, שיש להן תפקיד משמעותי וההתמודדות עמן בעלת חשיבות גדולה ליצירת פתרונות מסוכמים ויישום עקרונות צדק… המציאות הישראלית מזמנת אינספור סוגיות הנובעות מהסכסוך הישראלי – פלסטיני והקרע היהודי – ערבי. חלק גדול מסוגיות אלה הן תולדה של תהליכים משפטיים שננקטו לצד החלטות פוליטיות ויצרו סוגיות משפטיות… הקורס יציע לסטודנטים מגוון של מקרי בוחן מהמציאות הירושלמית, ויבקש לאפשר לסטודנטים לנסות ולהביא לשמירה על זכויות האדם הבסיסיות, כולל זכויות חברתיות וכלכליות, במציאות פוליטית מורכבת".

נראה כי התיאור המילולי של הקורס מתאר בדיוק רב את פועלו המשפטי רב השנים והזכויות של עו"ד ארשיד. בין נפתוליו של חוק התכנון והבנייה, מבקש הוא למצוא פתרונות להבטחת זכויות הדיור של תושבי ירושלים, עיר שסועה ומסוכסכת. פעילותו נובעת מההבנה, כי הקרקע אינה מהווה רק מושא לדיון בעניין זכות הקניין והבעלות, אלא משמשת כבסיס למימושן של זכויות אדם אחרות, ובעיקרן זכויות חברתיות – תשתיות, בריאות, חינוך ומגורים, הזכות לחופש הדת, חופש תנועה ועוד. במובן הפשוט יותר – קיומם של שטח וקרקע מאפשרים לפרטים וקהילות לפעול בעולם ולכתוב את סיפור חייהם.

ארשיד מייצג בעיקר את תושבי מזרח ירושלים הסובלים מהפלייה תכנונית נמשכת. האוכלוסייה הפלסטינית בירושלים מונה 37% מתושבי העיר, אך רק 8% מהיתרי הבנייה שניתנו בשנים האחרונות יועדו לשכונות הפלסטיניות, ורק 8.5% משטחי ירושלים כולה מיועדים למגורים בעבור האוכלוסייה הפלסטינית. בין לקוחותיו המרכזיים נמצאים תושבי סילוואן, אותם הוא מייצג במשך שנים בהתנגדות ובפעילות כנגד תוכניות בנייה המצמצמות את שטח השכונה והתשתיות הקיימות לתושבים בה. לדוגמה, תב"ע 11555, שהופקדה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בשנת 2007, נועדה להמיר את איזור וואדי חילווה ורוב שכונת אל-בוסתן שבסילוואן לפארק ארכיאולוגי ישראלי, תוך בניית 100,000 מטרים רבועים, פינוי 1,000 מתושבי השכונה, והריסת שכונת אל-בוסתן (לאחר ההריסה יוותרו כ 22-21 בתים בשכונה).

הישג משמעותי במיוחד של עו"ד ארשיד היה בעניינו של הכפר ליפתא הנמצא במורדות הכניסה לעיר, בו ייצג בהתנדבות את העותרים בדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים שעסק בתוכנית שנועדה להמיר את הכפר למתחם דירות יוקרה. העתירה הוגשה בשמה של קואליציה ייחודית, המורכבת מתושביה המקוריים של ליפתא המתגוררים כיום בעיר, וכן בשמם של התושבים היהודים ששוכנו בכפר לאחר מלחמת תש"ח. עיקר הטענות בעתירה היו כנגד תנאי המכרז שלא הציבו דגש מספק על הצורך בשימור הכפר על ערכיו הארכיטקטוניים, ההיסטוריים, ועל היעדר שיתוף הציבור בתוכנית. כמו כן, נטען כי עיצוב המכרז באופן שיאפשר את הפיתוח על ידי כל יזם פרטי ולא באופן ממוסד עשוי לפגוע אף יותר בכפר עצמו ובערך השימור. בסופו של יום, חלק מן התושבים פונו ביוני 2017 עקב הרחבתו של כביש 1.

בשנת 2012, בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל את המכרז בעניין ליפתא, ודרש לבצע סקר מחודש המדגיש את חשיבות השימור של הכפר וסביבתו טרם פרסום מחודש של התוכנית. המאבק על ליפתא הוביל למודעות רבה יותר בקרב חברי מועצת העיר ירושלים, שדחו את הדיון בתוכנית המחודשת למועד מאוחר יותר, משום שלטענתם לא התחשבה בסקר המקיף שביצעה רשות העתיקות על הכפר.

ניצחון זה בבית המשפט, הוא דוגמה מובהקת לאופן פעילותו של עו"ד ארשיד – האופטימיות הזהירה, הידע משפטי רב שנים והשימוש בכלים מגוונים בעבודת עריכת הדין לזכויות אדם, הכוללים כיתות רגליים עד לארכיון באיסטנבול בו מצויים הקושאנים העותמ'אניים, ודרך שילוב של אקדמיה עם חיבור לקרקע (תרתי משמע) ועל כן, חשוב לכוון זרקור לעבר פועלו הייחודי.