תמוננה של אנונימוס

עו"ד סוהאד בשארה

 

סוהאד בשארה היא מגנת זכויות אדם מובילה בקרב החברה הפלסטינית בישראל. בשארה, ילידת הכפר תרשיחא ששוכן בגליל הצפוני, היא בעלת תואר ראשון במשפטים (L.L.B.) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית מ-1993, ותואר שני במשפט ציבורי (L.L.M.) מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק (NYU) מ-2001. בשארה הייתה שותפה במשרד עורכי דין פרטי המתמחה בדיני תכנון ובנייה, ובשנים 2001-1996 עבדה כיועצת משפטית באגודת הארבעים, בוועדת ההיגוי הערבית לתכנון באגודת הגליל ובקו חירום לנפגעות אלימות. בשארה הייתה יושבת ראש הנהלת העמותה להכוון לימודי לתלמידים ערבים וממייסדות כיאן – ארגון פמיניסטי פלסטיני היושב בחיפה.

בשנת 1996, כאשר קבוצה של פעילי זכויות אדם פלסטינים בישראל הקימו את ארגון עדאלה, היא הצטרפה אליו כמתנדבת. עם סיום לימודי התואר השני למשפטים באוניברסיטת ניו יורק היא חזרה לארגון כעורכת דין. כיום, היא מכהנת בו כמנהלת המחלקה לקרקע, תכנון ובנייה.

בשנת 2006 הקימה עו"ד בשארה את "מכאן", כתב העת של עדאלה שעוסק, מנקדות מבט ביקורתית, בנושאי תכנון ופיתוח, משפט וזכויות אדם בעיקר בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל. בשארה פרסמה מספר מאמרים בערבית ובעברית העוסקים בענייני זכויות האוכלוסייה הפלסטינית בתוך ישראל ובכלל זאת ההגבלות על פעילותם הפוליטית, החרמת נכסי הפליטים הפלסטינים, ובהפרת זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים על ידי הצבא.

בשארה היא אחת מעורכות דין הבולטות בארגון עדאלה, והיא הובילה חלק גדול מהמאבקים המשפטיים של עדאלה באמצעות עתירות עקרוניות ופרטניות שהוגשו לבג"ץ כנגד רשויות המדינה וזרועותיהן. מעבר לעשרות עתירות בשם אזרחים ותושבים פלסטינים אשר אדמותיהם הופקעו על ידי המדינה, ראוי לציין את העתירה לבג"צ כנגד החלטת המדינה להרוס את הכפר אום אלחיראן ולפנות את תושביו לצורך הקמת יישוב יהודי ושטח מרעה על חורבותיו; עתירה נוספת כנגד חוקתיותו של תיקון מס' 17 לחוק סדר הדין הפלילי אשר פוטר את רשויות החקירה מן החובה לקיים תיעוד חזותי וקולי של חקירות חשודים בעבירות ביטחון, ועתירה נגד חוקיות החזקת גופותיתם של הפלסטינים המעורבים באירועים ביטחוניים כנגד המדינה. לאחרונה, הגישה בשארה  עתירה עקרונית, יחד עם עוד ארגונים ומועצות מקומיות פלסטיניות, בה היא תוקפת את חוק ההסדרה או, מוטב, "חוק הגזל" המיועד להכשרת התנחלויות "בלתי חוקיות" בגדה המערבית.

מעבר לתרומתה המשפטית הענפה, תרומתה של בשארה למען החברה הפלסטינית, באה לידי ביטוי בפעילותה הפוליטית והחברתית. בשארה לקחה חלק במאבקים הפוליטיים של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, כגון ההתנגדות העממית לתכנית פראוור. כמו כן היא שותפה למאבקים הפנימיים שבתוך החברה, כגון המאבק למען שוויון לנשים וכנגד התופעה הידועה כ- "רצח נשים על רקע כבוד המשפחה".

תחום נוסף שהעסיק את עו"ד בשארה במשך שנות עבודתה הינו עניין המעצרים, ובמיוחד מעצרם של  פלסטינים על ידי המשטרה והצבא. בשארה יצגה מספר רב של בחורים ובחורות פלסטינים אשר נעצרו במהלך הפגנות פוליטיות וחברתיות בתוך ישראל והגישה מספר עתירות בעניין מעצרם של פלסטינים בשטחים בכבושים. ביניהן, יש לציין את העתירה שדרשה לשפר את תנאי החזקתם של עצורים פלסטינים בגדה המערבית טרם העברתם למחנה הצבאי עופר, והעתירה שתקפה את איסור המפגש בין האסירים הביטחוניים הפלסטינים שובתי רעב לבין עורכי דינם. כמו כן, בשארה לקחה חלק משמעותי בפרויקטים שונים למען הגברת המודעות בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בישראל אודות זכויותיהם בזמן המעצר ובמהלך החקירה המשטרתית. בשנת 2015 פרסמה בשארה מחקר בערבית שעוסק בסוגיית המעצרים הפוליטיים והשלכותיה בקרב הצעירים הפלסטינים, בו התייחסה לסוגיות משפטיות ופוליטיות הכרוכות בתופעה זו ההולכת ומתרחבת כחלק ממדיניות הדיכוי שנוקטות בה הרשויות כנגד צעירים פלסטינים.

לא למותר לציין, כי סגנון ואופי עבודתה של בשארה שדורש הובלת מאבקים משפטיים, פוליטיים וחברתיים מתישים, כרוך במחירים כבדים ברמה המקצועית והאישית. לולא האמונה הגדולה בעבודתה והרצון הנועז לחולל את השינוי הרצוי, לא הייתה מצליחה  לעמוד בכך. הנכונות לשלם מחיר זו היא ההופכת אותה מעו"ד מצוינת לעו"ד מצוינת שהיא גם דמות מופת.