עביר בכר

עו"ד עביר בכר

"הדבר שהכי מעצבן אותי הוא התפישה החד-ממדית של אדם, של חברה ושל עם"

עו"ד בכר היא עורכת דין, פלסטינית אזרחית ישראל, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ותכנית ת"א-נורת'ווסטרן לתואר מוסמך במשפט ציבורי ופעילה מובילה למען זכויות עצורים ואסירים בישראל.

את דרכה המקצועית החלה עו"ד בכר בארגון "עדאלה" שמטרתו קידום זכויות המיעוט הערבי בישראל. במסגרת זו, עיקר פעילותה נסבה סביב זכויות אסירים ביטחוניים והיא חתומה על עתירות רבות בשם עדאלה בנושא. בין אלו ישנה העתירה העוסקת הדרישה לספק  מלח לאסירים שובתי רעב, עתירה שעניינה זכותם של אסירים לחופש הביטוי; עתירה בנושא זכותם של ילדי אסירים ועצורים ביטחוניים לבקר את הוריהם ; בנושא החינוך, הגישה עתירה בשל סירוב עיריית לוד ומשרד החינוך לרשום תלמיד ערבי לבית ספר יהודי בעיר.

בפעילותה בתחום האסירים והעצורים, עבדה עו"ד בכר בתור מנחה בקליניקה לזכויות אסירים ושיקומם באוניברסיטת חיפה. שם ליוותה סטודנטים בפעילות המאקרו לקידום מדיניות בנושא האסירים – זכויותיהם, תנאי כליאתם, שיקומם (בדגש על עבודה מול הרשות לשיקום האסיר ומשקמים פרטיים) ובפעילות המיקרו בייצוג תיקי אסירים ועצורים פרטניים. פעילותה של הקליניקה, במרוצת השנים, הייתה רבה וענפה. אני, בהיותי סטודנטית, לקחתי חלק בפעילות הקליניקה, שם הכרתי את עו"ד בכר.

במסגרת הקליניקה (בשיתוף עם ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח) עתרה בשם מספר אסירים ביטחוניים לבג"צ ולדיון נוסף לצורך קבלת האפשרות ללמוד לימודים אקדמיים במסגרת המאסר. עתירות אלו עוררו דיון ציבורי רחב באשר למעורבות הקליניקה לזכויות האסירים וכן קליניקות נוספות באוניברסיטה בייצוג "מחבלים" ובאג'נדה אנטי ציונית. עתירה זו נדחתה ועד היום אסירים ביטחוניים אינם זכאים, בניגוד לאסירים הפליליים, ללימודים גבוהים.

עו"ד בכר ייצגה בעצמה אסירים רבים בעתירות אסיר שונות ובעתירות לבג"צ, הן במסגרת הסנגוריה הציבורית והן במסגרת הפרקטיקה הפרטית שלה. בשל פועלה למען זכויות אסירים זכתה בפרס "סנגורית מצטיינת" מטעם הסנגוריה הציבורית הארצית, בטקס 20 שנה להקמתה.

פועלה של עביר בכר בשטח הינו עצום. היא ייצגה במאות הליכים שונים והופיעה בפני ערכאות שונות – ועדות שחרורים, בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים, בתי משפט לעניינים מנהליים ובית המשפט העליון, בכובעיו השונים.

ייצוגו של האסיר מרואן ברגותי היה התיק הראשון בו הופיעה בבית המשפט מטעם ארגון "עדאלה" לפני כ-15 שנים. בתיק זה טענה כי אין הצדקה להחזיק את ברגותי בצינוק בשל כך שהתראיין לכלי התקשורת מתוך כתלי בית הכלא, שכן מימש בכך את חופש הביטוי שלו.

מאז אותו תיק ראשון, ייצגה עו"ד בכר את ברגותי בהליכים שונים. עם זאת, במאי 2017 החליטה להתפטר מייצוגו. זאת, כיוון שרשויות המדינה החלו להטיל הגבלות על מפגשיה עם ברגותי בכלא. עו"ד בכר סברה כי מגבלות אלו פוגעות בזכותו של ברגותי למפגש מהותי עם עורך דין ולכן העדיפה שלא לקחת חלק במשחק.

עו"ד בכר פרסמה מספר מאמרים בכתבי עת כגון "דין שווה", "מצד שני" ו"מחברות עדאלה", כולם עוסקים באסירים. יחד עם ד"ר ענת מטר ערכה את אסופת המאמרים "Threat", הכוללת מאמרים שנכתבו בידי אסירים פלסטיניים, אסירים לשעבר, פעילי זכויות אדם, עורכי דין ואנשי אקדמיה ושבו מתוארים מעמדם ומצבם של אסירים אלו מנקודת מבט שונות.

מחוץ לזירה המשפטית, עוסקת עו"ד בכר בכתיבה עיתונאית בנושאים החביבים עליה – זכויות אסירים ונאשמים וזכויות המיעוט הערבי – מאמרי דעה בעיתון הארץ וכתיבה באתרי חדשות אינטרנטיים פופולריים. כך למשל פרסמה מאמר דעה ב-ynet בנושא האכיפה הסלקטיבית של רשויות האכיפה בישראל המפלה בין ערבים ליהודים ומאמר נוסף ב-nrg בנושא היעדר דמויות ערביות בתכניות טלוויזיה בפריים-טיים. כמו כן, כותבת עו"ד בכר לאתרים מוכרים פחות כדוגמת "העין השביעית". בנוסף, משמשת עו"ד בכר כפרשנית לענייני אסירים ועצורים בכלי התקשורת, וחברת מועצה בארגון "יש-דין".

עו"ד בכר נשואה לסופר עלא חליחאל ולהם שני ילדים. הם מתגוררים בעכו, שם גם  ממוקם משרד עורכי הדין שלה. מחויבותה לזכויות האדם באה לידי ביטוי גם בשם שהעניקו לבנם השני, "מדיבה", שהוא כינויו של פעיל השלום נלסון מנדלה.

כסטודנטית בקליניקה לזכויות אסירים בהנחיית עו"ד בכר, התוודעתי לאישה נעימה ובעלת חוש הומור מפותח, שחור לפרקים, כמתבקש מעבודתה. עם זאת, מדובר גם באשה חזקה, אנושית וערכית, שאינה נרתעת מביקורת ופועלת במלוא כוחה למען הדברים בהם היא מאמינה.