עו"ד פרופ' אביעד הכהן

עו"ד פרופ' אביעד הכהן הוא משפטן רב גוונים ופעלים המשלב בין עולמה של תורה לעולם זכויות האדם. הוא משמש דיקן מכללת "שערי מדע ומשפט" ומרצה למשפט חוקתי ולמשפט עברי במכללה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף משמש כעמית מחקר במכון ון ליר. הכהן פרסם ספרים ומאמרים בתחום החברתי והתורני ובמקביל הוא מקדם נושאים ציבוריים וחברתיים בערכאות משפטיות תוך שהוא מייצג קשת רחבה של עמדות. בין לקוחותיו אפשר למצוא אישים וארגונים שונים שנראה לכאורה כי אין ביניהם מכנה משותף, לרבות "נשים בירוק", תושבי גוש קטיף, ארנן יקותיאלי ז"ל, נטורי קרתא, עמותת "קולך", הרב שמואל אליהו  וח"כ רחל עזריה. בכל המקרים פעל לקידום ההגנה על פלורליזם וזכויות אדם.

פרופ' הכהן הוא פעיל חברתי. בין היתר, מייסד ויו"ר "מוזאיקה" – המכון לחקר דת, חברה ומדינה, ממייסדי תנועת "במעגלי צדק", ממייסדי וחבר הועד המנהל של "מרכז צדק לנשים", חבר המועצה הציבורית של ארגון בית הלל.

הכהן משלב בכתיבתו ובפעילותו את עולמות התוכן התורני-יהודי ומשפט זכויות האדם האוניברסלי. כחלק ממאבקו לקידום זכויות של נשים עגונות הוא פרסם מאמרים העוסקים בסוגיית העגינות, ובשנת 2004 פורסם ספרו "דמעת העשוקות – על בעיית העגונות ומסורבות גט", במסגרתו הוא מציע פתרונות הלכתיים חדשניים לסוגיה באופן שעולה בקנה אחד עם השקפתו כאיש זכויות אדם.

הכהן פועל לקידום זכויותיהן של עגונות ומסורבות גט בזירה המשפטית, ומייצג במקרים עקרוניים ארגונים הפועלים למען עגונות כגון "מרכז צדק לנשים", "מבוי סתום" ו"קולך". בשנת 2016 קיבל אות הוקרה מארגון "מבוי סתום" בגין פעילותו בסוגיה. בשנת 2011 פורסם ספרו  "פרשיות ומשפטים" המקבץ מבחר ממאמריו על זכויות אדם, לרבות חופש הביטוי, קו העוני, ענישה קולקטיבית, שוויון בין המינים, היחס לפליטים, שמירה על זכות השתיקה, הטרדה מינית וטוהר הבחירות, ודן בהם תוך שימוש בפרשות השבוע ובמקורות המשפט העברי תוך התייחסות למציאות העכשווית ולסוגיות זכויות האדם מנקודת מבטו המורכבת – כמשפטן ואיש זכויות אדם ששורשיו יונקים מן המקורות היהודיים.

הכהן מתמודד עם סוגיות טעונות רבות על אף המתח האינהרנטי הגלום בכך עבורו, כאדם דתי. רבות מהעתירות בהן ייצג מתמקדות דווקא בממשק שבין העולם הדתי ובין סוגיות של הפרות זכויות אדם. כך לדוגמה ייצג את תנועת "נשים בירוק" למען זכותן לקיים תהלוכה בליל תשעה באב סביב חומות העיר העתיקה בירושלים, עתר בענין זכותן של נשים להספיד בבתי עלמין וייצג את חברת מועצת העיר ירושלים רחל עזריה בשתי עתירות שביקשו למנוע הפרדה מגדרית בשכונת מאה שערים. בנוסף, ייצג ארגוני נשים בעתירתן כנגד הסדר הטיעון עם הנשיא משה קצב.

הכהן ייצג את עמותת נוער כהלכה בשתי עתירות שונות שעסקו בהפליה עדתית בסמינר ובית ספר חרדים מנגד ייצג הכהן ארגונים ואישים חרדים בעתירה שביקשה שלא לכפות לימודי ליבה על "ישיבות קטנות" מהזרם החרדי. בעתירה זו ביטא את עמדתו לפיה לימודי ליבה במגזר החרדי צריכים להילמד מתוך בחירה ורצון ולא מכוח חוק. על עמדה זו חזר במסגרת מאמר שפרסם[1].

כשנשאל בראיון עיתונאי היכן הוא ממקם עצמו על המפה הדתית ענה: "אני רואה את עצמי כיהודי. באופן עקרוני אני נוטה להימנע מהגדרות, כי בהרבה מקרים הן חלולות בעיניי. אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי כדי לשמור תרי"ג מצוות וללכת בדרך שאבותיי הלכו בה. אני משתדל לבחון כל אדם לגופו וכל עמדה לגופה. אם אני משתכנע שמדובר באיש ישר ובעמדה ראויה, אין לי שום בעיה לייצג את ענייניו ולעשות את זה בלב שלם".

אני סבורה שתשובתו של הכהן מיטיבה לתאר את דמותו. מחד, הכהן משתייך לציונות הדתית, ומחוייב לעולם ההלכה. מאידך, הוא מבקש לקדם זכויות אדם שלהשקפתו אינן עומדות בניגוד לעולם זה. נימוקיו, המעוגנים בהלכה, מלמדים אותנו כי התורה מקדמת ערכים כמו שוויון, דאגה לזר ולחלש ודמוקרטיה. הכהן אינו חושש מהבעת עמדותיו גם כשהן מנוגדות לתפיסות הרווחות בעולם ההלכתי ממנו הוא מגיע ועל אף המחיר האישי אותו הוא עשוי לשלם.

[1] אביעד הכהן: "חנוך  לנער על פי דרכו!?" דת, אוטונומיה, בדלנות ופלורליזם במערכת החינוך והביקורת השיפוטית עליהם, ספר אדמונד לוי ( א' גורדון, א' חיות, י' עמית, א' רובינשטיין  עורכים, 2017)