ענת בן-דור

עו"ד ענת בן-דור

עו"ד ענת בן-דור פועלת למען מבקשי מקלט ופליטים בישראל כבר יותר  מחמש עשרה שנים במסגרת ניהול הקליניקה שייסדה באוניברסיטת תל אביב. בצניעות ובזהירות המאפיינת את ענת, ניתן לומר כי היא חלוצה בתחום דיני הפליטים בישראל וביחד עם שותפיה לדרך, מחזיקה בתפקיד מרכזי בייצוג מבקשי המקלט בכל התיקים המשמעותיים הנוגעים למאבקם בשנים האחרונות. בתור לוחמת זכויות אדם אמיתית, היא מעידה שהקריבה הרבה בחייה האישיים ולכן נאחזת בפרטיותה בקנאות. ההזדמנות לחשוף, ולו במעט, את הטוב שהיא עושה בדרכה הייחודית מהווה הזדמנות חשובה ומרגשת עבורי.

ענת בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים (בהצטיינות) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מלבד הקורס "תורת המשפט" של פרופ' גביזון אותו היא עדיין זוכרת, ענת מתארת את הלימודים כמשוכה שצריכה היתה לעבור בדרכה להיות עורכת דין לזכויות אדם. למרות החשש מבחירה במקצוע לעומתי, כבר אז ידעה את ייעודה ורצונה הבלתי-מתפשר לעסוק במשהו משמעותי בו פיה וליבה שווים.

את דרכה המקצועית החלה במרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת בין השנים 1998-1992 וניהלה את המחלקה המשפטית של המרכז בשנים 1998-1995. ענת עסקה בענייני דת ומדינה וייצגה בסוגיות שנגעו לחוק השבות, מימון שוויוני למוסדות דת, קבורה חילונית ועוד. באמצעות מעורבותה בפרויקט סיוע משפטי לעולים, נחשפה לראשונה לכוחו של המעמד ול"דרמה של דיני ההגירה". היות המעמד "הזכות לזכויות" שהסדרתו משפיעה על כל תחומי החיים לרבות גישה ליתר הזכויות כגון בריאות, חינוך והיכולת לכונן משפחה, נטעה אצלה את האהבה לתחום. ואולם, בעוד שהצלחה בתיק מכוח חוק השבות הקנתה אזרחות, במבט לאחור, למדה ענת שהיה זה לדבריה "כמו לנסוע במרצדס", לעומת הטיפול בפליטים שהתגלה כסיזיפי ומשול ל"זחילה איטית ללא נעליים".

בין השנים 2005-2001 ניהלה ענת את "המשפט בשירות הקהילה– מרכז משאבים" באוניברסיטת תל אביב. הרעיון מאחורי התכנית היה לתמוך בפעילות של עריכת דין לצדק חברתי דרך עריכת מחקרים יישומיים, כנסים ופורומים. מתוך כך, החלה לעשות מחקר שטח שנגע לדיני פליטים בישראל ומצאה מערכת מבוססת חסד נעדרת ייצוג משפטי. בשנת 2003 פרסמה יחד עם רמי אדוט מעמותת רופאים לזכויות אדם, את הדו"ח ונייר העמדה "מדינת ישראל, מקלט בטוח? בעיות בטיפולה של מדינת ישראל בפליטים ובמבקשי מקלט" וייסדה את הקליניקה לזכויות פליטים. בשנותיה הראשונות של הקליניקה נאבקה ענת ללמוד וללמד תחום שהיה "שדה לא חרוש" ולפתח את מומחיותה. אף את "נוהל הסדרת הטיפול במבקשי מקלט בישראל" של משרד הפנים משנת 2001 לא היה פשוט לקבל ושנים היתה עורכת הדין היחידה שהחזיקה בעותק מהנוהל.

הקליניקה בהנחייתה עוסקת בעתירות אסטרטגיות, לצד תיקים פרטניים רבים, אותם ענת מעדיפה באופן אישי. בין הישגי הקליניקה ניתן למצוא את העתירה נגד הפרדת ילדי פליטים ממערכת החינוך הכללית באילת, פסילת התיקון לחוק למניעת הסתננות שאיפשר כליאה של מבקשי מקלט לתקופה של עד שלוש שנים והחלטת בית הדין לעררים להעניק מעמד פליט על בסיס עריקות מצבא אריתריאה, חרף המדיניות הגורפת של משרד הפנים לדחות בקשות מקלט מסוג זה. בשנת 2008 זכתה הקליניקה בפרס אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל.

אך ההצלחות בתחום דיני הפליטים הן מועטות, והאתגר גדול בהתמודדות עם התסכול הטמון בעובדה שגם הצלחה גדולה בבית המשפט הובילה לעיתים להחמרת המדיניות במציאות. כעורכת דין שמושקעת כל כולה בעשייה המשפטית קיים תמיד כאב גדול כאשר בית המשפט לא מסכים עם תחושת הצדק האישית. "קרב הבלימה" מול מערכת בירוקרטית אטומה הוביל אותה להסתפק בהישגים קטנים לכאורה ולזכור שגם להוציא אדם מהכלא הוא עולם ומלואו. המספר 385, מספר האנשים שהצליחה יחד עם סיגל רוזן מהמוקד לפליטים ולמהגרים להביא לשחרורם בין השנים 2006-2005, נחרט אצלה. בצחוק ומעט ברצינות, ענת אומרת שאלו כבר לא התקוות או ההצלחות שמניעות אותה להמשיך בתחום אלא עקשנותה.

ענת היא גם אשת חינוך ואף רואה את עתידה בתחום זה. היא בוגרת בית-הספר מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים שחזונו לחולל שינוי בחינוך ובחברה בישראל. החינוך הינו חלק משמעותי בעשייה המשפטית שלה, שכן במסגרת הקליניקה חושפת ענת את דור המשפטנים הצעיר לנושא מורכב של זכויות פליטים ובכך מחנכת עורכי דין לעתיד לאחריות חברתית ושיח של זכויות אדם. היא מבקשת לשמר את מחשבתם העצמאית והביקורתית של הסטודנטים, מוטרדת מכך שיעבדו לילות כימים וישכחו מי הם ומה חשוב להם ומשדלת אותם לעשות דברים בשביל הנשמה ולהיזהר מאור הפלורסנט.