עו"ד שירן רייכנברג

עו"ד שירן רייכנברג פועלת למען קידום זכויותיהם של ילדים ונוער בסיכון במסגרת המרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת תואר ראשון ושני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובוגרת תכנית סיינר ללימודי תואר שני באוניברסיטת לונדון (UCL), במסגרתה כתבה תזה בנושא מודל השוואתי בייצוג ילדים בהליכי טיפול והשגחה. מגישה בימים אלה את עבודת הדוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא ההלימה בין זכות ההשתתפות לפרקטיקה בבית משפט לנוער בהליכי טיפול והשגחה.

עו"ד רייכנברג, ממקימות הקליניקה לזכויות ילדים ונוער, החלה פעילותה כבר בשנתה השניה ללימודי המשפטים, בה ביקשה לקחת חלק בתכנית חברתית, ושובצה בפרויקט "דיני רחוב" במסילה, מעון נעול אליו מגיעות נערות במצבי סיכון גבוהים, או לאחר ביצוע עבירות. בשנתה השלישית, עם הקמת מערך הקליניקות המשפטיות, לקחה חלק בקליניקה לזכויות ילדים ונוער, ופעלה בעמותת "בית חם", במסגרתה טיפלה בתיק של נער מאומץ ודר רחוב מול הרווחה ונחשפה לקשיים עמם מתמודדות עובדות סוציאליות, כגון משאבים וכלים מוגבלים ותקנים חסרים. בשנתה האחרונה ללימודי התואר הראשון, שמשה רכזת הקליניקה לזכויות ילדים ונוער והמשיכה בתפקיד זה גם במהלך ההתמחות, אותה עשתה בסנגוריה הציבורית במחוז ירושלים, וטיפלה בתיקי נוער.

הקליניקה, הפועלת משנת 2003 ועד היום, מייצגת בני נוער במצבי סיכון, ומטפלת בעשרות צעירות וצעירים מדי שנה עד גיל 25, וזאת לאור ההבנה כי גיל 18 אינו תוחם דבר פרט לאחריות המדינה לדאוג לילדים. למרות האשליה שכולם רוצים לעזור לילדים ונוער במצבי סיכון, אין כמעט ארגוני שטח ועמותות שמעניקות סיוע משפטי לצעירים במצבי סיכון. הקליניקה מפעילה תכנית דיני רחוב במסגרתה מועברות סדנאות לחינוך משפטי וידע על זכויות וחובות, כמו גם סדנאות העצמה לנערים ונערות משירות המבחן לנוער. כן מפעילה הקליניקה מוקדי שטח בשעות הלילה, לנערים ונערות במצבי סיכון בדרך של עריכת דין קהילתית, ובמסגרת זו מנגישה לצעירים את זכויותיהם. הקליניקה עוסקת גם בייצוג צעירים בבית משפט לנוער בהליכי נזקקות והוצאה ממשמורת ובהליכי טיפול והשגחה ותיקים פליליים. בשנים האחרונות אף הרחיבה את פעילותה המשפטית ועוסקת גם בחובות, בהליכי ביטוח לאומי, פניות בדיני עבודה, הליכי אפוטרופוסות ומעמד, לצד ייצוג בוועדות תכנון טיפול, ומשמשת כמתווכת בין הגורמים הטיפוליים, החינוכיים, ההורים והילד.

במחקרה ובפעילותה של עו"ד רייכנברג, נבחנים תהליכי הטיפול וההשגחה, שעברו מתחום הטיפול אל עולם המשפט, והיא בוחנת מהו המודל הראוי לייצוג בני נוער. בעוד שהמצב המשפטי בישראל מוסדר במספר חוקים המהווים שמיכת טלאים לא מספקת, עמדתה היא כי יש מקום לחוקק חוק לנוער בדומה לחוק הבריטי שמסדיר את זכויותיהם של ילדים ונוער לרבות משמורת, אפוטרופסות וחינוך. כמו כן, היא סבורה כי יש להקים בישראל יחידה לייצוג ילדים שתכלול עורכי דין ועו"סים, לקיים הכשרה לעורכי דין שמתמחים בטיפול בילדים ונוער ולהקנות להם כלים טיפוליים, וזאת מאחר והחוק הישראלי כושל בראייה הוליסטית בכל הקשור לנוער במצבי סיכון. במאמר "מישהו שומע אותי", שכתבה יחד עם שרון ציונוב ורעות רוזנר התייחסו הכותבות לייצוג של נערות, והציעו לפתח מודל לייצוג הוליסטי רגיש מגדר, מאחר ולשיטתן ייצוג נערות שונה מייצוג נערים. בעבודת הדוקטורט היא מפתחת את רעיונותיה, ומציעה מודל חלופי כגון בתי משפט קהילתיים, או צדק תהליכי, שייתן מקום לכל הקולות שנשמעים בהליך טיפול והשגחה, הליך אשר במסגרתו כיום לאף אחד מהצדדים אין את הזכות לייצוג.

לצד עבודתה הפרטנית, היא עוסקת בקידום מדיניות בנושא זכויות ילדים ונוער, ומשתתפת קבועה בוועדה לזכויות הילד בכנסת. במסגרת זו, כתבה הצעות חוק וחוות דעת רבות, ביניהן,חוות דעת על  הצעת חוק להקמת נציבות זכויות הילד, במסגרתה השוותה את הנציבויות בעולם ותפקידיהן; הצעת חוק בנוגע לזכות לייצוג בהליכים שוללי חירות, משום שכיום אין חובת ייצוג, והילד אינו צד להליך כלל והצעת חוק על שלילת אפוטרופסות להורים אשר מתעללים בילדיהם. כמו כן, כתבה חוות דעת על בריחת קטינים ממוסדות השמה חוץ ביתיים, וקיימה שולחן עגול בנושא שהוביל להקמת צוות חשיבה משותף של משרד הרווחה, משרד המשפטים והמשטרה. לאחר שהממשלה יזמה את תכנית "חסכון לכל ילד", כתבה מסמך המציע להביא לידי ביטוי את רצונותיו של הילד, בדגש על ילדים מנותקי קשר, ואף ערכה שולחן עגול בנושא שהוביל להקמת צוות חשיבה משותף בהובלתה. כמו כן, הגישה הערות על תזכיר חוק ועדות תכנון טיפול, משום שתזכיר החוק אינו מביא את סעיפי האמנה לזכויות הילד, ולא מקים חובה לשמוע את הילד. פעולותיה השונות משתלבת זו בזו, מתוך תפיסת עולם רחבה אשר דורשת מהמשפט להטות אוזן ולהקשיב לרצונותיו של הילד.