עו

עו"ד שלומי זכריה

המאבק של עו"ד שלומי זכריה הוא מאבק למען זכויות האדם, למען האדם ולמען הקיום היום יומי שלנו כאן בישראל כחברה המבקשת לשמור על כל בני האדם.

עו"ד שלומי זכריה נולד בחיפה בשנת 1978. באוניברסיטה העברית סיים תואר ראשון במשפטים וביחסים בינלאומיים, וכן תואר שני במשפטים עם התמחות במשפט בינלאומי. את עבודתו המשפטית החל במחלקה המשפטית של משרד החוץ. לאחר סיום ההתמחות החל לעבוד עו"ד במגזר הפרטי במשרד מיכאל ספרד, עו"ד. כיום הוא חלק מהצוות המשפטי של "יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם", עמותה שהוקמה בשנת 2005. ארגון "יש דין" פועל לאכיפת הדין בשטחים הכבושים. העבודה המשפטית של "יש דין" מתמקדת בייצוג פלסטינים שטוענים להפרות זכויות אדם שלהם בשטחים הכבושים.

במקביל לעבודתו ב"יש דין", הוא מנהל משרד עורכי דין ועוסק בתחומי המשפט האזרחי, המנהלי, דיני זכויות יוצרים, וכן בתחום התכנון והבניה.

השליטה הישראלית הנמשכת בשטחים הכבושים על אנשים שאינם אזרחיה ואינם משתתפים בקבלת החלטות המעצבות את חייהם פוגעת בזכויות אדם. מטעם זה, בחר עו"ד זכריה להתמקד בהגנה על אוכלוסיית השטחים הכבושים. כדי למנוע הפרת זכויות אדם בשטחים משתמש ארגון "יש דין" בכל ארגז הכלים של המשפט הישראלי, לצד השענות על כללים והראות מהמשפט הבינלאומי. בין היתר, התייחסות לחובות החלות על הכוח הכובש, לצורך הגנה מפני גזלת קרקעות של פלסטינים בידי מתנחלים, ואף שימוש בדיני תכנון ובניה במקום שהם מופרים וגורמים להפרות זכויות אדם.

בין המאבקים בהם לקח חלק, במסגרת פעילותו בארגון יש דין, ניתן למנות את-

  1. ייצוג העותרים נגד הקמת שכונת מבני דריינוף בבית אל – שם נבנו בתים על קרקעות פרטיות של פלסטינים, ביישוב בית אל. ביהמ"ש קבע כי על המדינה לפרק את הבתים, מכיוון שהיא נבנו באופן לא חוקי ועל קרקעות פרטיות.[1] רק לאחר החלטה הסופית של בג"ץ, הושלמה הריסות הבתים בבית אל.
  2. בעתירה אחרת שהגיש, ייצג פלסטינים תושבי הגדה המערבית, שטענו כי השטחים עליהם ממוקם המאחז הבלתי חוקי, עמונה הם קרקע פרטית שבבעלותם. בעתירה והן במאמר שפרסם אודות הסוגיה, "עמונה בדיוק מה שחשבתם", טען עו"ד זכריה כי מדובר בקרקעות פרטיות של בעלים פלסטינים, בניגוד לטענות של המתנחלים כי הם הבעלים החוקיים של הקרקע. טענה זאת התקבלה גם בבג"ץ, ובית המשפט הורה לפנות את היישוב עמונה.[2] לאחר עימותים קשים בין מפגינים לשוטרים עמונה פונתה.

מאבק אחר בו הצליח עו"ד זכריה יחד עם עו"ד מיכאל ספרד, שאינו קשור ישירות למאבקיו בכיבוש, הוא בעניין תביעת הדיבה נגד מנהליו של עמוד הפייסבוק "אם תרצו-תנועה פשיסטית". במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט את טענת תנועת "אם תרצו" ללשון הרע של מנהלי עמוד הפייסבוק האמור, תביעה שהועמדה על סך של 2.6 מיליון ש"ח. בפסק דין נקבע, בין היתר, כי למנהלי עמוד הפייסבוק "אם תרצו-תנועה פשיסטית" עומדת טענת אמת דיברתי, ובתנועת אם תרצו קיימים מאפיינם פשיסטים.[3] בבית משפט העליון בוטל פסק הדין, בטענה, כי סוגיות אלו מוטב שלא היו מוגשות מלכתחילה לבית המשפט אלא נידונות בזירה הציבורית.[4]

בשיחתו איתי הסביר לי, כי המאבק לזכויות אדם, הוא מאבק למען הקיום היום יומי שלנו כאן. עלינו להגן על בני האדם וזכויותיהם, לרבות, הזכות לחופש הביטוי וזכות הקניין מול עריצות ושרירותיות שלטונית. עורכי דין מחזיקים בכלים מיוחדים המאפשרים להם לעמוד על המשמר ולהגן על מי שנאלץ להתמודד עם הפרות של זכויות אדם כלפיו.

עו"ד זכריה משתמש בארגז הכלים המשפטי כמגן זכויות אדם מופתי, לכן בחר להתמקד בתחום שבו הוא יכול להשפיע לטובה על האזרחים הפלסטינים בשטחים הכבושים, או אוכלוסיות מוחלשות אחרות ולשמש להם כפה בבית-המשפט.

[1] בג"ץ 9669/10 עבד אל רחמן אחמד עבד אל רחמן קאסם נ' שר הביטחון (פורסם בנבו, 08/09/2014).

[2] בג"ץ 9949/08 מרים חמאד ואח' נגד שר הביטחון ואח' (פורסם בנבו, 24.12.2014).

[3] ת"א (י-ם) 42868-05-10 אם תרצו – ציונות או לחדול נ' רועי ילין, (פורסם בנבו, 02/09/2013).

[4] ע"א 2266/14 רועי ילין נ' אם תרצו ציונות או לחדול, (פורסם בנבו, 29/09/2014).

 

צילום: נועם מוסקוביץ'