שרון פרימור

עו"ד שרון פרימור

עו"ד פרימור היא היועצת המשפטית של עמותת "בזכות" – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות (החל משנת 2007). פעילותה מתמקדת בזכויות אנשים עם מוגבלות נפשית בבתי חולים פסיכיאטריים, דבר שהוביל להכללתה פעמיים ברשימת אנשי השנה בתחום החברתי של העיתון "ידיעות אחרונות" בשנים 2017-2016.

בעבר פעלה עו"ד פרימור בתחום זכויות ילדים. היא היתה עורכת דין במועצה לשלום הילד (2004-2000) וייצגה ילדים ובני נוער בהליכים אזרחיים וכן בהליכים פליליים מטעם הסנגוריה הציבורית. בתקופה זו לקחה חלק בוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, במשרד המשפטים (ועדת רוטלוי). בתקופה זו היא פרסמה מאמרים גם בנושאים הקשורים לשמירת זכויות ילדים במשפט. בנוסף, שימשה לזמן קצר כיועצת המשפטית של עמותת "סנגור קהילתי" (2006-2004) אשר פעלה לקידום ומימוש זכויות חברתיות, לצמצום פערים, וליצירת סולידריות קהילתית בשכונות מצוקה, תוך חיזוק והעצמת הפרט והקהילה.

עמותת 'בזכות' מובילה תמורות ומאבקים בעלי משמעות רבה לאנשים עם מוגבלות, ועו"ד פרימור מנהלת ויוזמת את הפעילות המשפטית הענפה של הארגון במסירות ותוך דבקות בערכים בהם היא מאמינה. במסגרת הארגון, פעלה במשך שנים לקידום זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים בקהילה. כמו כן, הופיעה מטעם הארגון באו"ם ופרסמה מאמרים בנושאים הקשורים לנגישות אנשים עם מוגבלות למשפט.

הישגיה הבולטים מהווים אבן דרך בשמירה על זכויות אדם. הם שיפרו במידה ניכרת את חייהם של אנשים רבים בישראל, ויש בהם כדי לשמש מקור השראה לכל עו"ד בעל רצון לשינוי חברתי. בין היתר, ניתן לציין את פעילותה למניעת קשירות בבתי חולים פסיכיאטריים. בשנתיים האחרונות ניצחה על פעילות "שוברים קשירה" של 'בזכות', אשר הובילה לחשיפת תופעת קשירות של מטופלים וממדיה בבתי חולים פסיכיאטריים, ולשינוי המדיניות הממשלתית והמקצועית ביחס אליהן.

שני עניינים משפטיים בולטים שטופלו בידי פרימור הינם מאבקה למען ייצוג נפרד לילדים מהוריהם בהליכים אזרחיים ובג"ץ ליאור לוי (יפורט בהמשך).

המאבק למען ייצוג נפרד של ילדים עסק במצבים בהם אין ההורים יכולים לייצג את הילד, למשל בשל קיום ניגוד עניינים בין הילד להוריו. הפעילות הובילה להכרה בזכותם של ילדים כי ימונה להם מייצג נפרד אשר ייצגם בהליך המשפטי. הדוח שסיכם את דיוני וועדת רוטלוי (אשר פרימור לקחה חלק מרכזי בכתיבתו) כלל הצעת חוק המעגנת מספר סוגיות: (א) זכותם של ילדים ובני נוער לייצוג בהליכים בבתי המשפט לענייני משפחה, הנוגעים בדרך כלל לסכסוכי גירושין בין הוריהם, ו(ב) הליכים העוסקים בהגנה על ילדים בסיכון, לרבות הליכים העוסקים בהוצאתם ממשמורת הוריהם ובמסירתם לאימוץ, המתנהלים בבית המשפט לנוער. מהלך זה הוביל לימים להקמת יחידה לייצוג ילדים במסגרת הלשכה לסיוע משפטי וכיום מוענק ייצוג משפטי חינם לילדים בהליכים משפטיים רבים ומגוונים.

העתירה שניהלה עו"ד פרימור לבג"ץ בעניין ליאור לוי, בעניינם של אנשים עם מוגבלות שכלית,  עסקה בהכרה בזכותם לשילוב בקהילה ודיור במסגרתה ולא במעונות נפרדים. בעקבות העתירה, הצהיר משרד הרווחה כי מדיניותו היא להעדיף, ככל שהדבר אפשרי, שילוב זה, ולא להדירם במסגרת של מעונות פנימייתיים כפי שהיה מקובל עד אז. מדיניות זו עוגנה בהחלטת בג"ץ (2010) והובילה לשינוי מדיניות וצעדים בשטח. פסק הדין יצר תקדים המהווה אחד מהכלים של הארגון להמשך קידום הזכות לחיים בקהילה, ולדרישה המשפטית למימושה ביחס לקהלים רחבים של אנשים עם מוגבלות. כך למשל קבע האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה (בעקבות פסה"ד) מדיניות חד-משמעית לפיה יש לשבץ אנשים עם פיגור במסגרת דיור בקהילה אלא אם חלים חריגים ברורים: אנשים עם בעיות התנהגות קשות ובעיות רפואיות קשות, המחייבות טיפול רפואי צמוד.

דוח שוברים קשירה חשף לראשונה את תופעת הקשירות של מטופלים באשפוז פסיכיאטרי, ואת מימדיה. בעקבות כתיבת הדוח, החל דיון ציבורי ותקשורתי נוקב בתופעה, שהוביל את משרד הבריאות לשינוי מדיניותו בנושא. שיא המהלך היה בהקמת וועדה ממשלתית, בה היתה פרימור חברה. הדוח המליץ על שורה של אסטרטגיות משלימות שיובילו לביטול ההגבלות. הדוח קבע שמדובר ב-"שינוי תפיסה ומעבר לטיפול המבוסס על ההכרה בכבוד המטופל כאדם". הפרוצדורות נועדו לפזר את העמימות הקיימת בנוגע להגבלת מטופלים, והוצעה מערכת של בקרה ומעקב אחר תמונת ההגבלות כדי שהגבלת מטופלים תתרחש רק במקרים קיצוניים.

גם כיום ממשיכה עו"ד פרימור להוביל דיון ציבורי בפרקטיקות שונות באשפוז פסיכיאטרי שמהוות פגיעה בזכויות אדם של מטופלים, ובראשן עצם הכפייה של טיפול ואשפוז. נושאים אלו נחקרים על ידה גם במסגרת כתיבת עבודת דוקטורט במשפטים באוניברסיטה העברית.

שרון פרימור הינה עורכת דין חברתית מסורה ונחושה אשר בצורה עקבית מגינה על זכויות של אנשים עם מוגבלות. המאבקים המשפטים שהובילה הולידו מציאות אחרת עבור אנשים עם מוגבלות בתחום הדיור, החינוך ועוד, והיו בעלי השפעה רבה על אורח החיים של אנשים אלו ובני משפחותיהם.