תהילה מטמון

עו"ד תהילה מטמון

תהילה מטמון (11 בפברואר 1905 – 3 במרץ 1974) הייתה עורכת דין ופעלה למען הגנה על זכויות נשים ישראליות. היא החלה בלימודי משפטים לאחר שסיימה דוקטורט בכלכלה, מתוך רצון לקחת חלק בשינוי מעמדן של נשים, ייסדה את הליגה לזכויות הנשים בישראל ועמדה בראשה.

מטמון נולדה בגליציה בשם תהילה אנדלהיים. אחרי גמר הלימודים התיכוניים עבדה כפקידה בלבוב. בנוסף הייתה פעילה בתנועה הציונית, ב"התאחדות צעירי ציון", בקרן היסוד ובהסתדרות הפקידים. במרץ 1933 עלתה לישראל ובשנת 1934 נישאה לרופא ,ד"ר אברהם מטמון, שעסק ברפואת מין, והיה חלוץ ההסברה המינית בארץ ישראל. הזוג התגורר בתל אביב.

לאחר שסיימה ד"ר בכלכלה, למדה משפטים והוסמכה לעורכת-דין עסקה בעיקר במתן סעד משפטי לנשים במשפטי אישות. היא יסדה את "הליגה לזכויות הנשים בישראל" ועמדה בראשה. הייתה פעילה גם במישור הבינלאומי בנושא זה, כחברת ההנהלה של הברית הבינלאומית לנשים, ושימשה צירה בקונגרסים הבינלאומיים של ברית זו מספר פעמים בין השנים 1959-1952.

מטמון הייתה חברה בוועד התאחדות עולי פולין. בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה חברת ההנהלה של הוועד למען החייל היהודי, וכן הייתה פעילה בשורות ההגנה. בהמשך שימשה כחברת בית הדין העליון של הסתדרות עורכי-הדין בישראל וחברה באיגוד נשים אקדמיות. היא יסדה וערכה את הביטאון "האשה במדינה" אשר יצא לאור בתל אביב על ידי האגוד לשווי זכויות נשים בישראל, שעסק בקידום מעמדן הפוליטי של נשים בישראל. מטמון פרסמה מאמרים רבים, בעיקר בנוגע לחוקים המיועדים להגן על זכויות האישה, המעמד האישי בישראל ועוד.

פעילותה של מטמון לקידום זכויות נשים הקדימה באופן מובהק את זמנה. הבסיס שיצקה בנושא זה היווה, יש להניח, קרקע פוריה למאבקים משפטיים רבים שהתפתחו מאוחר יותר בתחום זכויות הנשים.

על אף הכבוד שרחשה למסורת ישראל, היא סברה כי המסורת היהודית והדין העברי מקשים על יישום זכויות נשים. כך למשל בעניין התרת ביגמיה בישראל. בנוסף, ביקשה בתזכיר לקבוע שרכוש בזמן הנישואין יחשב משותף לבני הזוג, ופעלה לשינוי חוק הירושה, כך שיאפשר שמירת זכויות האישה ברכוש המשותף. היא סברה שעמדה זו תשרת את השיתוף בין בני הזוג ואת השוויון ביניהם.

בכינוסים בינלאומיים נאמה בשבח שיוויון הזכויות לנשים בישראל, ואף טענה שמצבה של ישראל בתחום זה טוב ביחס למדינות מערביות מתקדמות. היא גם טענה שאמנות בינלאומיות אשר לאורן נחקקות חוקים  המקדמות זכויות נשים לעיתים פוגעות בהן ובקידומן נשים בעבודה ושילובן (חוקים שונים אשר נועדו לשמור על זכויות נשים כגון חופשות לידה ממושכות במקרים מסוימים גורמים לנזק בלתי מכוון)).

"כשתגיע האישה לאי תלות ישרור השלום בעולם" –משפט זה מתאר את החשיבות הרבה שראתה מטמון בעמידה על זכויותיהן של נשים. היא סברה שנשים יכולות להשפיע על מישורים רבים. היא עצמה פעלה ליצירת קשרים עם נציגות ממדינות ערב על מנת לקדם את השלום וההבנה בין העמים, והציעה כינוס של שולחן עגול ליצירת שיח בין נציגות ממדינות שכנות שיהווה הכנה לשולחן עגול שיקיימו גברים ממדינות אלו.

מטמון הציגה בכינוסים בינלאומיים את עמדותיה באופן שעורר התפעלות, ושיתפה בהרצאותיה את הפעולות שלוקחת בהן חלק. כך למשל בעניין מלחמתה בתופעת הזנות והפעילות לסגירת בתי הבושת בישראל והמאמץ הנדרש לשיקומן של הנשים שהועסקו בהן.

היא נפטרה בשנת 1974 ונטמנה בבית העלמין הדרום בבת ים.

מטמון הייתה עורכת דין חברתית אשר התמסרה למאבק למען קידום זכויות נשים עוד בטרם הפך הנושא לסוגיה מרכזית במדינות המערב. פעילותה במישור הלאומי והבינלאומי כאחד היתה חלוצית, רבת פנים ומעוררת השראה.

בצילום: עו"ד מטמון (מימין) בקונגרס הנשים הבינ"ל בנפולי (1952) עם ד"ר דוריה שפיק, יו"ר ארגון הנשים המצריות "בנאת אל ניל" (ארכיון העיתונות, "דבר" 10 לאוקטובר 1952).