אודות

הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ג (2011) כדי לחזק את ההיכרות עם שיח זכויות האדם בישראל, לתרום להפצתו, ולקדם את ההכרה בזכויות אדם, את ההגנה עליהן ואת מימושן. הקתדרה פועלת להגשמת מטרות אלו על ידי ייזום פעילויות בשדה זכויות האדם בתחום המחקר, ההוראה, הפרקטיקה המשפטית והתרבות, ועל ידי עידוד פעילויות קיימות. הקתדרה פועלת מאז הקמתה בשיתוף פעולה מקומי ובין-לאומי עם מוסדות אקדמיים, מוסדות תרבות, ארגוני החברה האזרחית ויחידים.

• לקדם מחקר חדשני על אודות התפתחות שיח זכויות האדם בישראל, תוך זיקה להתפתחויותיו בעולם ולתמוך בו;
• ליצור, תוך שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים אחרים ועם ארגוני החברה האזרחית המחויבים לזכויות אדם, גוף ידע על אודות מצבו של השיח הדמוקרטי, ובכללו שיח זכויות האדם בישראל;
• לגשר בין ידע תיאורטי בתחום זכויות האדם ליישומו בפרקטיקה המשפטית;
• ליצור במה לדיאלוג בין-תחומי בין קבוצות שונות המרכיבות את הפסיפס התרבותי בישראל;
• ליצור שיתופי פעולה עם מוסדות וארגונים בתחום התרבות על מנת לעודד דיון ציבורי בנושאי זכויות אדם בישראל;
• להוות אכסניה למי שמבקשות ומבקשים לפעול לקידום שיח זכויות האדם בישראל, הן מהפרקטיקה והן מהאקדמיה. זאת, ביו היתר באמצעות תוכניות הוראה מתקדמות הממוקדות בנושא וקיום סדנאות כתיבה לעורכי דין הפועלים לקידום שיח זכויות אדם.

אמיל זולא היה סופר פופולרי ביותר בצרפת בסוף המאה ה-19, אך המורשת העיקרית שלו אינה נטועה דווקא בהישגיו הספרותיים. היא נטועה בנכונות שלו להילחם כנגד עוול, פוליטי ומשפטי, שנעשה לאדם אחר ולמען זכויותיו, ולעשות כן גם במחיר אישי. אותו אדם אחר היה אלפרד דרייפוס, קצין יהודי בחיל המודיעין הצרפתי, שהורשע בעבירת בגידה שביצע מישהו אחר. בבסיס הרשעה זו עמדה זהותו היהודית של דרייפוס, ולא מעשיו. הוא הורשע בגין מי שהוא היה ולא בגין מה שהוא עשה.

"פרשת דרייפוס" ידועה בישראל בעיקר משום שבנימין זאב הרצל, שדיווח כעיתונאי על המשפט, ההשפלה וההגליה של דרייפוס, הסיק ממנה את אי היכולת של היהודים להימנע מפגיעתה הרעה של האנטישמיות גם במדינות מתוקנות יחסית, וממילא את הצורך במדינה ליהודים. אבל לב הפרשה וחשיבותה ההיסטורית טמונים במאבק על עצם אופייה הדמוקרטי של מדינה (במקרה זה, צרפת).  זה היה מאבקו של אמיל זולא.

אמיל זולא, צרפתי-קתולי שעד לפרשת דרייפוס לא נודע כאדם פוליטי, התגייס למען הוכחת העוול שנעשה לדרייפוס ולתיקונו. במובן רחב יותר, הוא התגייס על מנת להבטיח שהדמוקרטיה במולדתו תכבד זכויות אדם, גם את אלה של בני המיעוט הלא אהוד (במקרה זה, היהודים), ותבטיח שמערכת המשפט שלה תעשה כן. מעורבותו, ובכללה הנכונות שלו לצאת חוצץ כנגד הממסד הפוליטי, הצבאי, הדתי והמשפטי בצרפת, הייתה תנאי בלעדיו אין לסיומה המוצלח של הפרשה הן מזווית הראייה של הקורבן, דרייפוס, והן מזווית הראייה של הדמוקרטיה. במהלך הדרך הארוכה להשגת המטרה, זולא שילם במודע מחיר אישי כבד שכלל אבדן יוקרה והכנסות, הרשעה במשפט פלילי בגין הוצאת דיבה וגלות.

אמיל זולא הוא, לפיכך, מופת למגן זכויות אדם, למי שההומניזם וזכויות האדם הם נר לרגליו; אדם שהבין שדמוקרטיה הפועלת רק על פי רצון הרוב (במקרה של צרפת, הרוב הקתולי) ותוך התעלמות מאנושיותו של המיעוט (במקרה זה, דרייפוס היהודי) אינה דמוקרטיה כלל ועיקר; היא דיקטטורה של הרוב. אמיל זולא מהווה הוכחה לכך שאין סתירה הכרחית בין אהבת מולדת לשמירה על זכויות אדם, אלא להפך, שמדינה השומרת על זכויות אדם היא מדינה שניתן לחוש כלפיה גאווה והזדהות. הבחירות שאמיל זולא עשה עומדות לכל אחת מאתנו והן מצביעות על הפוטנציאל של כל אחד מאתנו להשפיע על מהלך ההיסטוריה, ובתוך כך לחיות חיים משמעותיים.

הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא פועלת לאורך השנים לקידום הוראה ומחקר בנושאים שהם בליבת שיח זכויות האדם. נושאים אלה כוללים:

• בסיסי ההסכמה על 'אני מאמין' משותף בחברה מסוכסכת ומרובת תרבויות;
• חשיבה בינתחומית על עולם זכויות האדם;
• זכויות אזרחיות ופוליטיות, זכויות כלכליות וחברתיות והזיקה ביניהן;
• זכויות מגדריות;
• המעמד המשפטי של 'מגני זכויות אדם' וההגנות שהוא מעניק;
• חופש מידע ושקיפות;
• היסטוריה בע"פ של עריכת דין חברתית/הגנה משפטית על זכויות אדם בישראל;
• ההזנה ההדדית בין התיאוריה של זכויות האדם לבין הפרקטיקה המשפטית בתחום.

ייסוד תכנית "תקנה"

תכנית לתואר שני במשפטים (LL.M) המתמקדת בתחום זכויות האדם. הסטודנטיות הלומדות בתוכנית כעמיתות וכעמיתי הקתדרה לזכויות אדם מקבלים פטור מלא משכר לימוד. באוקטובר 2017 החל המחזור הרביעי של התכנית את לימודיו. עד כה השתתפו בתכניות כ-50 עמיתות ועמיתים.

ייסוד כתב העת "'המשפט' ברשת: זכויות אדם"

כתב העת מתמקד בכתיבה הנוגעת לזכויות אדם. כתב העת מהווה אכסניה לכתיבה הנוגעת לענפיו השונים של עולם זכויות האדם, וזאת בשני פורומים:

• פורום הכנסת אורחים – במסגרתו מתפרסם טקסט מרכזי – טקסט "מארח" מתחומי ידע שונים ומסוגות שונות המעלה סוגיה של זכויות אדם ושאליו מתייחסים טקסטים אורחים, גם הם מסוגות ותחומי ידע מגוונים. פורום זה מתפרסם אחת לשנה.
• פורום מבזקי הארות פסיקה – בפורום זה מתפרסמים באופן רציף התייחסויות לפסקי דין הניתנים בישראל ומחוצה לה ועוסקים בזכויות אדם. נכון לחודש מרץ 2018 פורסמו 74 מבזקי הארות פסיקה. הארות אלה זוכות לתפוצה רחבה במיוחד והן מצוטטות תדיר בפסיקות בתי המשפט בישראל.

תמיכה בקבוצות מחקר ובסדנאות כתיבה

• קבוצת מחקר בנושא "המעמד המשפטי המתהווה של מגני זכויות אדם";
• קבוצת מחקר בנושא "יישום דיני זכויות אדם בינלאומיים במשפט הישראלי" בשיתוף בין הקתדרה לבין מרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית;
•  קבוצת מחקר בנושא "ריבונות נזילה" שהתמקדה בסכוך הישראלי/פלסטיני;
•  קבוצת מחקר בנושא "פרקליטיו של האדם" – היסטוריה בע"פ של עריכת דין חברתית/פרקטיקה משפטית לקידום זכויות אדם בישראל המבוססת על תחקיר וראיונות מצולמים.
•  סדנת הכתיבה "עת לעבוד ועט לכתוב" ע"ש עו"ד מישל הלפרין –הסדנה מיועדת לסייע לעו"ד חברתיים/ פרקליטי זכויות אדם "לתרגם" את המידע והידע שצברו בעבודתם לכלל מאמר אקדמי.

מענקי מחקר ומלגות לימוד 

הקתדרה מסייעת ליחידים, לקדם ידע, מחקר ופרסום נלווית בתחום זכויות האדם.

פרסים ואותות

• פרס כתיבה ע"ש עוד מישל הלפרין ז"ל– פרס ע"ס 10,000$ שמטרתו עידוד כתיבה מקורית, יצירתית ופורצת דרך על זכויות אדם. הפרס מוענק החל משנת 2017 למשפטן/ית העוסק/ת הלכה למעשה בהגנה על זכויות אדם בישראל בגין כתב-יד העוסק בזכויות האדם במובנן הרחב, ואשר צמח מתוך הקשרים של עבודה מעשית.
• פרס אמיל זולא לפעילות קלינית מצטיינת – פרס ע"ס 10,000$ ניתן לקליניקה שתרמה את התרומה המשמעותית ביותר להגנה על זכויות אדם בישראל ולקידומן.
• אות יקיר מגני זכויות אדם – מגני זכויות אדם הם יחידים, קבוצות ואגודות, הפועלים להגנה על זכויות אדם, לביעור הפרות זכויות וחירויות אדם. אות יקיר מגני זכויות אדם ניתן לפעילים חברתיים, משפטנים ושאינם משפטנים, שפועלים לקידום זכויות אדם בישראל.

כנסים ואירועים

הקתדרה מקיימת מדי שנה מגוון כנסים בין-לאומיים ומקומיים בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים ומוסדות תרבות בתחום זכויות האדם. בין האירועים המרכזיים ניתן למנות את אלה:

• אירועים שהתמקדו באמנויות וזכויות אדם
  • 2012 – אירוע ההשקה של הקתדרה – העלאת ההצגה "זוז, אתה מסתיר לי את השמש" (טקסט ובימוי:אופירה הניג) העוסקת ביחסי האמן עם הכוח הפוליטי;
  • 2013 – העלאת ההצגה "יוליסס על בקבוקים" (טקסט: גלעד עברון; בימוי: אופירה הניג) שהיווה את הטקסט המרכזי ב"פורום הכנסת אורחים" שהשיק את כתב העת "המשפט ברשת זכויות אדם", וקיום דיון אודותיה;
  • 2014 – העלאת מופע המחול "ארכיב" (של ארקדי זיידס) וקיום דיון אודותיו;
  • 2014 – הקרנת הסרט "חיילת בודדה" (בימוי: טליה לביא) במסגרת השקת הכרך השני של פורום "הכנסת אורחים" – "מוטרדות" וקיום דיון אודותיו;
  • 2015 – העלאה של בימוי חלק מהחקירה הנגדית של פרופ' זאב שטרנהל בתביעת הדיבה שהגישה תנועת "אם תרצו" נגד "אם תרצו תנועה פשיסטית" במסגרת השקת הכרך השלישי של "הכנסת אורחים" שעסק בתביעות השתקה וקיום דיון אודות הפרשה;
  • 2015 – "Waiting" – אירוע תערוכת צילומים ממתקן השהייה 'חולות' – (צילום: נורלדין מוסא; אוצרות: מיכל היימן);
  • 2015 – העלאת ההצגה "לילה 3 כלבים" (טקסט ובימוי: אופירה הניג) העוסקת במנגנוני שליטה על הגוף, למשל, המתת-חסד; הזנה בכפייה) במסגרת השקת הרביעי של פורום הכנסת אורחים, בשתו"פ עם מרכז מינרבה לחקר המוות ומרכז ספרא לאתיקה באוניברסיטת ת"א.

• כנסים בין-לאומיים ובינתחומיים
  • 2013 – "גן נעול" – כנס בין-לאומי בנושא נגישות גני משחק לילדים עם מוגבלויות בשתוף ביה"ס לעיצוב במסלול האקדמי המכללה למנהל, ביה"ס לסיעוד באוניברסיטה העברית בירושלים ובית איזי שפירא.
  • 2013 – כנס בינ"ל בנושא שקיפות במשפט הבינלאומי במסגרת השקת הספר Transparency in International Law (A. Peters & A. Bianchi eds., Cambridge University Press 2013).
  • 2015 – כנס בין-לאומי בשיתוף פעולה עם מכון קונקורד לחקר ההתאמה בין המשפט הבינלאומי למשפט הישראלי, ביה"ס למשפטים ע"ש שטריקס ומרכז מינרבה לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בנושא Women's International Human Rights in Contested Public Spaces
  • 2016 – כנס בשיתוף פעולה עם מרכז ווינר לאתיקה מקצועית של עו"ד, שנילווה לתערוכת צילומים על "עו"ד ללא זכויות" – על הפשטת עו"ד בגרמניה הנאצית מזכויותיהם.
  • 2017 – כנס בשתוף מכון מקס פלנק למשפט בינ"ל ומשפט ציבורי, היידלברג, להשקת הספר
    .(The individual in  International Law (A. Peters, Cambridge University Press 2016.
  • 2017 – כנס בשיתוף פעולה עם מרכז מינרווה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית ומרכז מינרווה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב לציון 50 ל67.
  • 2017 – כנס בשיתוף פעולה עם מכון ון-ליר בהשתתפות הדווח המיוחד של האו"ם למגני זכויות אדם.