מגני זכויות אדם הם יחידים, קבוצות ואגודות, הפועלים להגנה על זכויות אדם, לביעור אפקטיבי של הפרות זכויות וחירויות אדם של יחידים וקבוצות, ולקידום זכויות אלה. על הפעילות של מגני זכויות אדם להתנהל באופן שאינו אלים (peaceful means) ועל ידי מי שמכיר באוניברסליות של זכויות האדם. זאת, בהתאם להכרזה בדבר מגני זכויות אדם ובהתאם למסמכים נלווים (Fact Sheet 29 וה-guidelines של האיחוד האירופי). 

מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא הפעילה קבוצת מחקר שהתמקדה בנושא הסטטוס המשפטי המתהווה של מגני זכויות אדם בישראל.

הכרה זו היא גם שהניעה את הקתדרה להוקיר וליקר את מגני זכויות האדם הפועלים בישראל כיחידים (גם אם הם פועלים במסגרת קבוצה או אגודה). כעולה מן ההגדרה, למגני זכויות אדם פנים רבות ומגוונות, כמגוון בני האדם על זכויותיהם הם מגנים בכל מניפת התחומים.

ההגנה שיש להעניק למי שבוחרים להילחם על זכויותיהם של יחידים ושל קבוצות חשובה תמיד, אך זו חשובה שבעתיים בזמן ובמקום שבו הלך הרוח הציבורי אינו מייחס חשיבות להגנה על זכויות אדם, ושוטם את המבקשים להגן עליהם. היפוך משמעות הביטוי, היפה כשלעצמו, "יפי נפש" בשיח הציבורי בישראל משקף את הלך הרוח הקשה במקומותינו והוא שמוכיח מדוע עולה הצורך, יותר מתמיד, להכיר תודה ולהוקיר תודה למי שנלחמים למען זכויות בכל יום.

אשר על כן, הוחלט להעניק את אות "יקיר/ת מגני זכויות האדם" לפעילות ופעילים מובילים בהגנה על זכויות אדם בישראל.

מקבלי אות "יקיר/ת מגני זכויות האדם" נבחרו על ידי ועדה שחבריה הם: מופקדת הקתדרה פרופ' ארנה בן-נפתלי; פרופ' איל גרוס, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב; ופרופ' יובל שני, דקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר בוועדה לזכויות האדם של האו"ם.

כל אחד מנושאי האות זכה במענק מטעם הקתדרה בסך של 3,000 ₪ המיועד לתרומה לפעילות ארגונית או כל מטרה ראויה אחרת היקרה ללבם.