עו"ד רחל גרשוני פעלה ביזמה, יצירתיות ונחישות ליצירת תשתית לטיפול, הגנה ומניעה של סחר בבני אדם, תוך התעקשות ומחויבות עמוקה לזכויות אדם, ולשיתופי פעולה ולמידה הדדית ובניית גשרים בין הממשלה לארגונים לא ממשלתיים, ויישום של גופי ידע מגוונים.

עו"ד גרשוני עובדת כעורכת דין למעלה מ-36 שנה. היא עבדה כסניגורית פלילית, ומילאה מגוון תפקידים בשירות הציבורי – בייעוץ המשפטי של משרד החינוך, וכיועצת המשפטית של הרשות להגבלים עסקיים. במשרד המשפטים, עבדה בשנים 1999-1995 במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), ובין 2009-1999 במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), בין היתר כראש תחום עונשין.

בראשית שנות ה-2000, החלה עו"ד גרשוני את הטיפול בנושא המאבק בסחר בבני אדם כשנתבקשה לחוקק חוק נגד סחר בבני אדם במסגרת תפקידה במשרד המשפטים. באותן שנים, החלה בישראל תופעה חמורה של סחר בנשים שהובאו ממדינות חבר העמים למטרות זנות, הוחזקו בתנאים מחפירים ותוך שלילת חירות והועסקו בזנות תוך פגיעה מינית, פיזית ונפשית מתמשכת. בישראל של אותן שנים לא היה אוצר מילים משפטי עבור התופעה, וודאי שלא מסגרת משפטית נאותה או תפיסה רחבה בקשר לתופעה. הנשים נחשבו לעברייניות במקרה הגרוע, ולשב"חיות שיש להרחיק במקרה הטוב, והמסגרת הפלילית שבה הועמדו העבריינים לדין היתה לרוב זו של עבירות הניצול לזנות, שלא ראתה את ההקשר הרחב של התופעה.

עו"ד גרשוני לא הסתפקה בפעולות שהיו חלק מתפקידה במשרד המשפטים, אלא פעלה במגוון של דרכים: היא פעלה לשינוי עמדות של גורמים בכירים במשרד המשפטים, במשטרה ובמשרד הפנים, וליצירת מחויבות מתמשכת למאבק; היא תרמה לגיבוש נהלים משותפים – ולמשל, נהלי רשות האוכלוסין וההגירה המעניקים לקרבנות הסחר אשרות שהייה לתקופת העדות ולתקופת שיקום במקלטים ייעודיים – ולצוותים שגיבשו החלטות ממשלה, למשל בענין הקמת המקלט לקרבנות הסחר בבני אדם; היא יזמה והשתתפה בהכשרות במספר רב של משרדי ממשלה ובארגונים שונים, בראותה בחינוך מתמשך כלי חיוני לניהול המאבק בתופעה.

גרשוני לא הסתפקה במישור הפעולה הפנימית, עמדה בקשר עם ארגונים בין לאומיים ופעלה כדי להטמיע בישראל את הסטנדרטים הבין לאומיים לגבי המאבק בסחר בבני אדם. כך, היא עמדה על כך שהמאבק בסחר בבני אדם צריך להתרחש בכל המישורים – אכיפה, מניעה, והגנה (בשיח הבין-לאומי ה-three p's – protection, prosecution, prevention), והבינה ששילוב זרועות אינו תמיד קל, אך הוא הכרחי.

בצעדים אלה, היא היתה אחד הגורמים החשובים והמשמעותיים ביצירה של תשתית משפטית ומעשית מקיפה הקיימת בישראל למאבק בסחר בבני אדם, שזכתה להערכה בינלאומית רחבה, ושנודעו לה הישגים משמעותיים – בין היתר במיגור הדפוס הקשה של הסחר לזנות שרווח בישראל בראשית שנות האלפיים. היא היתה אחד הגורמים המובילים בחקיקת חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה) בשנת 2006, המעגן בחוק רבים ממנגנונים אלה, ומבטא את התפיסה העקרונית שגרעין התופעה הוא עצם השימוש באדם כחפץ וככלי, שיכול לבוא לידי ביטוי במגוון של דפוסים.

גרשוני פעלה בעיקשות, נחישות וסקרנות אינסופיים, תוך הכרה בחשיבותן של דיסיפלינות שונות מעבר למומחיות המשפטית, ופעלה למשל לאסוף ולהטמיע ידע אנתרופולוגי על תרבויות המקור של הקרבנות וידע מתחום הפסיכולוגיה על מנגנוני השליטה המאפשרים את ניצולו של קרבן הסחר וההשפעה שלהם עליו בהמשך הדרך. בכל אלה ראתה גוף ידע רלוונטי לעיצוב מדיניות, עבור מי שנמצאים ב"צמתי זיהוי" ועשויים לפגוש את הקרבנות בשטח.

מראשית הדרך, גרשוני היתה מחויבת גם לשיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית, ולהכרה והטמעה של החשיבות של שיתוף הפעולה הזה מול גורמי ממשלה, גם כאשר הוא לא היה טבעי או מובן מאליו. לעתים התאפיינו היחסים בחשדנות הדדית, כעס של גורמי המדינה על כך שהארגונים "תוקפים" אותם, ואי-אמון של הארגונים במחויבות וביכולת של המדינה להגן על הקרבנות. היא עמדה על כך שדווקא משום שהמדינה היא ארגון גדול ומורכב, שנתפס על ידי קרבנות לא פעם כגורם מאיים, יש חשיבות לארגונים כגורם שמגיב במהירות לשטח, ויוצר יחסי אמון עם הקרבנות – שלעתים קרובות הם זרים ושמעמדם בישראל בסכנה.

בפעולות אלה, ותוך כדי תנועה, היא יצרה פונקציה חדשה – את תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידה שהוקמה לבסוף בשנת 2006 במשרד המשפטים ושתפקידה לפעול כגורם מתכלל מול משרדי הממשלה, לזהות דפוסים ובעיות בטרם הם תופחים, ולייצר מענים מתואמים ואינטר-דיסיפלינריים, תוך קשר שוטף עם כלל הגורמים הרלוונטיים. גרשוני מונתה ב-2006 למתאמת המאבק בסחר בבני אדם, וכיהנה בתפקיד עד שנת 2015. על פעילותה פורצת הדרך, היא הופיעה בשנת 2006 ברשימת הHeroes הפועלים במאבק בסחר בבני אדם של מחלקת המדינה האמריקאית, וקיבלה בשנת 2014 את עיטור הנשיא למאבק בסחר בבני אדם.

נוסף על פעילותה בישראל, היא פעלה ופועלת גם בזירה הבינלאומית – היא מילאה תפקיד במשרד האו"ם לסמים ופשיעה בתחום המאבק בסחר בבני אדם, ונטלה חלק מרכזי בכתיבת מדריך להתמודדות עם סוגיות ראייתיות בתיקי סחר בבני אדם עבור האו"ם, המבוסס על פסיקתן של מדינות שונות. היא מעבירה כיום סדנאות לחוקרים, תובעים, ושופטים על התמודדות עם הקשיים שמעלים תיקים כאלה, משתתפת בקבוצות מומחים של האו"ם בווינה, ומלמדת באוניברסיטה העברית קורס על חקיקה וחינוך ככלים לשינוי חברתי. פעילותה של גרשוני משקפת הבנה ומחויבות עמוקה למישורי הפעילות המגוונים הדרושים כדי לחולל ולשמר שינוי, ולשם הגנה על הקבוצות החלשות ביותר בחברה.